נזיר כ״ב ב

מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: הַאי, הַיְינוּ דְּרָמִי בַּר חָמָא. דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זֶבַח שְׁלָמִים״, מַהוּ?

כִּי מַתְפֵּיס אִינִישׁ, בְּעִיקָּרָא מַתְפֵּיס, אוֹ דִּלְמָא בִּצְנָנָא מַתְפֵּיס?

מִי דָּמֵי? הָתָם כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זֶבַח שְׁלָמִים״, אַף עַל גַּב דִּלְאַחַר שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ מָצֵי אָכֵיל לֵיהּ בַּחוּץ, מִיקְדָּשׁ קָדֵישׁ. אֲבָל הָכָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּצְנָנָא קָא מַתְפֵּיס — הָא הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ! אִיכָּא דְּאָמְרִי, הַיְינוּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא וַדַּאי.

אָמְרָה לָהּ, ״הֲרֵינִי נְזִירָה בְּעִיקְבֵיךְ״, מַהוּ? ״הֲרֵינִי בְּעִיקְבֵיךְ״ — בְּכוֹלָּא מִילְּתָא, וְשַׁרְיָא. אוֹ דִלְמָא כְּמִיקַּמֵּי דְּלֵיפַר לַהּ בַּעְלַהּ, וַאֲסִירָא?

תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי אֲמַר לַהּ ״הֲרֵינִי בְּעִיקְבֵיךְ״ — בְּעִיקָּרָא קָא מַתְפֵּיס, לֵיפַר לַהּ לְדִידַהּ וְלוֹקֵים דִּידֵיהּ.

אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ בְּכוֹלָּא דְּמִילְּתָא מַתְפֵּיס, וְהִלְכָּךְ הוּא דְּלָא מָצֵי מֵיפַר. הָא אִשָּׁה דְּאָמְרָה ״הֲרֵינִי בְּעִיקְבֵיךְ״, הִיא נָמֵי מוּתֶּרֶת!

לָא, לְעוֹלָם בְּעִיקָּרָא מַתְפֵּיס, וְהָכָא כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ ״וַאֲנִי״ — כְּאוֹמֵר ״קַיָּים לִיכִי״ דָּמֵי. וְאִי מִתְּשִׁיל אַהֲקָמָתוֹ — מָצֵי מֵיפַר, וְאִי לָא — לָא.

״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. וּרְמִינְהוּ: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וְאִם לָאו — שְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ בְּנִדְרָהּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה, תְּנִי: ״מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּים״. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, בָּרַיְיתָא כְּגוֹן דְּקָאָמַר לַהּ: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, דְּקָא תָּלֵי נִדְרוֹ בְּנִדְרָהּ.