נזיר כ״ז א

אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דִּתְנַן: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. אַמַּאי? הָא אָמְרַתְּ: בְּהֵמָה לָאו כִּמְפוֹרֶשֶׁת דָּמְיָא!

אֲמַר לֵיהּ, הָתָם: ״וְלָקַח ... וְעָשָׂה״.

אָמַר רַחֲמָנָא: אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. הָכָא נָמֵי,