תלמוד בבלי
נזיר ל״ח א
חלק מ: דף ל״ח
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן.
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל רְבִיעִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵרְבִיעִית שֶׁבַּנָּזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״מִשְׁרַת״. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר?
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁקִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא. חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא: ״נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהוֹרוּ בַּמִּקְדָּשׁ וָמֵתוּ״.
״נָזִיר״ — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״עוֹשֵׂה פֶסַח״ — דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. ״שֶׁהוֹרוּ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. ״בַּמִּקְדָּשׁ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב מִיתָה.
״וּמֵתוּ״ — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״.
וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ״חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת״. ״חַלַּת״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלָּה. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצוֹרָע — רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע. ״שֶׁנִּפְסְלוּ״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית.
״בְּשַׁבָּת״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין — בִּרְבִיעִית, וּשְׁאָר כׇּל הַשּׁוֹפְכִים — בִּרְבִיעִית.
וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.
וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.
וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כׇּל שֶׁהוּא, רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית! בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה! בַּר מֵהַהִיא, דְּבַטְּלוּהָ רַבָּנַן.
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- נזיר ל״ז ב עמוד
- נזיר ל״ח ב עמוד
- דף ל״ח