נזיר נ״ב ב

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת, הָנֵי שִׁבְעָה הָוְיָין! כִּי קָתָנֵי (סִימָן: יָחִיד, שֶׁהוּא, גִּילַּח, וְאֶחָד) —

כׇּל הֵיכָא דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ רַבִּים. לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּיָחִיד הוּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ. דְּתַנְיָא: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, אֵבֶר מִן הַמֵּת, אֵבֶר מִן הַחַי לָא קָתָנֵי.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דְּנָזִיר מְגַלֵּחַ עַל אֲהִילוֹ, לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה דְּלָא.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דַּהֲדַר בֵּיהּ, לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ. דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא: לֹא תִּשְׁנֶה רְבִיעִית דָּם בַּחֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי לִמּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא בְּיָדוֹ.

וְעוֹד, הַמִּקְרָא מְסַיְּיעוֹ: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד יָמָיו הָיָה מְטַמֵּא, אִם מִשֶּׁמֵּת חָזַר בּוֹ — אֵינִי יוֹדֵעַ. תָּנָא: הוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי תַּעֲנִיּוֹתָיו.

תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: רוֹבַע עֲצָמוֹת — מִן הָעֲצָמִים אוֹ מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: רוֹבַע מִן הַגְּוִיָּה, מֵרוֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרוֹב הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יָכוֹלְנִי לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל כְּאֶחָד.

שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה — אוֹ מִשְּׁנֵי שׁוֹקַיִים וְיָרֵךְ אֶחָד, אוֹ מִשְּׁנֵי יְרֵכַיִים וְשׁוֹק אֶחָד, הוֹאִיל וְרוֹב גּוֹבְהוֹ שֶׁל אָדָם מִגּוֹבַהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַגְּוִיָּה אוֹ מֵרוֹב בִּנְיָן, אוֹ מֵרוֹב מִנְיָן — הוֹאִיל וְיֶשְׁנָן בְּמִפְרְקֵי יָדַיִם וְרַגְלַיִם. שַׁמַּאי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עֶצֶם מִן הַשִּׁדְרָה אוֹ מִן הַגּוּלְגּוֹלֶת.

שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר. לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר, הָא רַבָּנַן עַד דְּאִיכָּא שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת! לָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד דְּאָתֵי מִן הַשִּׁדְרָה וּמִן הַגּוּלְגּוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, אֲפִילּוּ חֲדָא מִינְּהוֹן.

בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: רוֹבַע עֲצָמוֹת מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת, מַאי? כִּי קָתָנֵי חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — הֵיכָא דְּאִיכָּא מִשְּׁאָר אֵבָרָיו, אֲבָל מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת דַּחֲמִירִי — אֲפִילּוּ רוֹבַע עֲצָמוֹת. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רוֹבַע עֲצָמוֹת דְּאָתֵי מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת חֲמִיר — לִיתְנֵי: עַל רוֹבַע עֲצָמוֹת הַבָּא מִן הַשִּׁדְרָה כּוּ׳!