נזיר ס״ד ב

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהָלְכוּ בְּקֶבֶר הַתְּהוֹם בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלָּהֶן — טְהוֹרִים. מַאי טַעְמָא — דְּלָא אַלִּימָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם לְמִיסְתַּר.

מֵתִיב רָבָא: יָרַד לִיטָּהֵר מִטּוּמְאַת הַמֵּת — טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָמֵא — טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָהוֹר — טָהוֹר.

אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּנָזִיר, שֶׁמְחוּסָּר תִּגְלַחַת.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַף אֲנָא מוֹדֵינָא לָךְ בְּעוֹשֵׂה פֶסַח, דְּלָא מְחוּסָּר וְלָא כְלוּם. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מְחוּסָּר הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ: שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.

וְאַף אַבָּיֵי הֲדַר בֵּיהּ. דְּתַנְיָא:

יוֹם מְלֹאת — תָּבִיא. תּוֹךְ מְלֹאת — לֹא תָּבִיא.

יָכוֹל לֹא תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת, אֲבָל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת, וְתִיפָּטֵר מִשְּׁתֵּיהֶן —

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבִמְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָה״. בְּיוֹם מְלֹאת — תָּבִיא, תּוֹךְ מְלֹאת — לֹא תָּבִיא.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: שָׁאנֵי הָכָא, דִּמְחַסְּרָא קׇרְבָּן. הָתָם נָמֵי, מְחַסְּרָא הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ!

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.

מַתְנִי׳ הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה, מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ — נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ.

שְׁנַיִם — נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן. מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה — הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.