נזיר ח׳ א

מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי״, וְ״כַעֲפַר הָאָרֶץ״, וּ״כְחוֹל הַיָּם״ — הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם, וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם.

רַבִּי אוֹמֵר: אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. וְאֵיזֶהוּ מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי״, וְ״כַעֲפַר הָאָרֶץ״, וּ״כְחוֹל הַיָּם״.

״הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת״, אוֹ ״מְלֹא הַקּוּפָּה״ — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר: אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי — נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר: סְתָם נָזַרְתִּי — רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל, וְנָזִיר כׇּל יָמָיו.

״הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי״ — אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי, אִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם — נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם לָאו — נָזִיר כְּמִנְיַן הַיָּמִים.

״הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה״ — מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים — מֵת.

גְּמָ׳ רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כׇּל יָמָיו. וְאַמַּאי? וְלִיחְזְיַיהּ כְּאִילּוּ מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין, וְתִיהְוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא!

אָמַר חִזְקִיָּה: בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְדָבָר שֶׁסְּפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי.

דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בִּכְרִי זֶה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר, שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהַחְמִיר.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, הָתָם לָא נָחֵית לֵיהּ לִנְזִירוּת. הָכָא נָחֵית לֵיהּ לִנְזִירוּת, בְּמַאי לְסַלּוֹקֵיהּ מִינֵּיהּ?

אַמַּאי לָא? לִיחְזְיַהּ לְקוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין, וְתִיהְוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. הָא סָלְקָא דַּעְתִּין, נְזִירוּת הוּא דְּקַבֵּיל עִילָּוֵיהּ!