תלמוד בבלי
נדרים י״א
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: מַאי ״לַחוּלִּין״ — לָא לְחוּלִּין לֶיהֱוֵי, אֶלָּא קׇרְבָּן.
מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר — לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן — אֵינוֹ תְּנַאי.
אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה — רֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא!
כּוּלֵּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם.
וְכִי אָמַר ״כִּירוּשָׁלַיִם״, לְרַבִּי יְהוּדָה מִי מִיתְּסַר? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״כִּירוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם!
כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
תַּנְיָא: ״חוּלִּין״ ״הַחוּלִּין״ ״כְּחוּלִּין״, בֵּין ״שֶׁאוֹכַל לָךְ״ וּבֵין ״שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ״, — מוּתָּר. ״לַחוּלִּין שֶׁאוֹכַל לָךְ״ — אָסוּר. ״לַחוּלִּין לֹא אוֹכַל לָךְ״ — מוּתָּר.
רֵישָׁא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּלֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין.
אֵימָא סֵיפָא: ״לַחוּלִּין לֹא אוֹכַל לָךְ״ — מוּתָּר. וְהָתְנַן: ״לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. וְקַשְׁיָא לַן: הָא לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין?
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר: לְקׇרְבָּן יְהֵא, לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ. הָכָא נָמֵי הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא חוּלִּין לֶיהֱוֵי, לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ!
הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא? סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא — דְּלֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא — בְּקׇרְבָּן.
רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא דְאָמַר ״לַחוּלִּין״, וְהָא דְּאָמַר ״לָא לְחוּלִּין״, דְּמַשְׁמַע: לָא לֶיהֱוֵי חוּלִּין אֶלָּא כְּקׇרְבָּן.
״טָהוֹר״ וְ״טָמֵא״, ״נוֹתָר״ וּ״פִיגּוּל״ — אָסוּר. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זִבְחֵי שְׁלָמִים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים״, מַהוּ?
אִי דְּקָאָמַר בְּהָדֵין לִישָּׁנָא — בְּהֶיתֵּרָא קָא מַתְפֵּיס! אֶלָּא: כְּגוֹן דְּמַחֵית בְּשַׂר זִבְחֵי שְׁלָמִים, וּמַחֵית דְּהֶיתֵּרָא גַּבֵּיהּ, וְאָמַר: ״זֶה כָּזֶה״, מַאי: בְּעִיקָּרוֹ קָא מַתְפֵּיס, אוֹ בְּהֶיתֵּרָא קָא מַתְפֵּיס?
אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: נוֹתָר וּפִיגּוּל.