נדרים מ״ז

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ וְכוּ׳. בָּעֵי אֲבִימִי: ״קֻוֽנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאַתָּה נִכְנָס״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מַהוּ? אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, אוֹ לָא?

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאִי אַתָּה נֶהֱנֶה לִי״, וּמֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״, וּמֵת — לֹא יִירָשֶׁנּוּ. שְׁמַע מִינַּהּ אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ.

תְּנַן הָתָם: ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אָמַר ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עַל פְּלוֹנִי״, מַהוּ בְּחִילּוּפֵיהֶן? מִי אָמְרִינַן גַּבֵּי דִילֵיהּ, הוֹאִיל וְאָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל עַצְמוֹ, אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל עַצְמוֹ. גַּבֵּי חֲבֵירוֹ, הוֹאִיל וְאֵין אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל חֲבֵירוֹ, אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל חֲבֵירוֹ.

אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין כְּגִידּוּלִין דָּמֵי, לָא שְׁנָא הוּא וְלָא שְׁנָא חֲבֵרוֹ.

אָמַר רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לִיךְ״, לוֹוָה וּבַעְלֵי חוֹבִין בָּאִין וְנִפְרָעִין. מַאי טַעְמָא בַּעְלֵי חוֹבִין נִפְרָעִין — לָאו מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין לָאו כְּגִידּוּלִין דָּמֵי?

אָמַר רָבָא: דִּילְמָא לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד.

אֶלָּא, תָּא שְׁמַע: הַמְקַדֵּשׁ בְּעׇרְלָה — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן — הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. הָכָא נָמֵי: לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד.

מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם״ — הַמּוּדָּר אָסוּר. ״הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם״ — הַנּוֹדֵר אָסוּר. ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וּשְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל,