נדרים ס״ב ב

לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן, וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.

אָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר: לָא יָהֵיבְנָא אַכְּרָגָא, דִּכְתִיב ״מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִירְמֵא עֲלֵיהוֹן״. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: ״מִנְדָּה״ — זוֹ מְנָת הַמֶּלֶךְ, ״בְּלוֹ״ — זוֹ כֶּסֶף גֻּולְגָּלְתָּא, ״וַהֲלָךְ״ — זוֹ אַרְנוֹנָא.

וְאָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר: ״עַבְדָּא דְנוּרָא אֲנָא לָא יָהֵיבְנָא אַכְּרָגָא״. מַאי טַעְמָא — לְאַבְרוֹחֵי אַרְיָא מִינֵּיהּ קָאָמַר.

רַב אָשֵׁי הֲוָה לֵיהּ הָהוּא אִבָּא, זַבְּנֵיהּ לְבֵי נוּרָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָאִיכָּא ״לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל״! אֲמַר לֵיהּ: רוֹב עֵצִים לְהַסָּקָה נִיתְּנוּ.

מַתְנִי׳ ״עַד הַקָּצִיר״ — עַד שֶׁיַּתְחִיל הֶעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּין, אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִין, הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָּהָר — בָּהָר, וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה — בַּבִּקְעָה.

״עַד הַגְּשָׁמִים״, ״עַד שֶׁיְּהוּ הַגְּשָׁמִים״ — עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. ״עַד שֶׁיִּפְסְקוּ גְּשָׁמִים״ — עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.

גְּמָ׳ תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר ״עַד הַקַּיִץ״ בַּגָּלִיל, וְיָרַד לָעֲמָקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ בָּעֲמָקִים — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַקַּיִץ בַּגָּלִיל.

״עַד הַגְּשָׁמִים״, ״עַד שֶׁיְּהוּ גְּשָׁמִים״ — עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַחֲלוֹקֶת דְּאָמַר ״עַד הַגְּשָׁמִים״, אֲבָל אָמַר ״עַד הַגֶּשֶׁם״ — עַד זְמַן גְּשָׁמִים קָאָמַר.