נדרים צ״א ב

אַהֲלוֹיֵי דַּהֲווֹ הָכָא הָאִידָּנָא, אִי אַנְתְּ לָא — דִּלְמָא מִנְּהוֹן. אָמַר רַב נַחְמָן: עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר, וְלֵית בַּהּ מְשָׁשָׁא בְּמִלַּהּ.

הָהִיא אִיתְּתָא דְּלָא הֲוָה בְּדִיחָא דַּעְתַּהּ בַּהֲדֵי גַּבְרָא. אֲמַר לַהּ: הָאִידָּנָא מַאי שְׁנָא? אֲמַרָה לֵיהּ: מֵעוֹלָם לָא צַעַרְתַּן בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כִּי הָאִידָּנָא. אֲמַר לַהּ: לָא הֲוָה הָדָא מִילְּתָא הָאִידָּנָא. אֲמַרָה לֵיהּ: אִם כֵּן הָלֵין נׇכְרִים נַפְטוֹיֵי דַּהֲווֹ הָכָא הָאִידָּנָא, אִי אַנְתְּ לָא — דִּלְמָא חַד מִנְּהוֹן. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: לָא תַּשְׁגִּיחוּן בַּהּ, נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְּאַחֵר הֲוַאי.

הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מִהַרְזִיק בְּבֵיתָא הוּא וְאִינְתְּתָא. עָל אֲתָא מָרֵיהּ דְּבֵיתָא, פַּרְטֵיהּ נוֹאֵף לְהוּצָא וַעֲרַק. אָמַר רָבָא: אִיתְּתָא שַׁרְיָא. אִם אִיתָא דַּעֲבַד אִיסּוּרָא — אִרְכוֹסֵי הֲוָה מִירְכַס.

הָהוּא נוֹאֵף דְּעָל לְגַבֵּי דְּהָהִיא אִנְתְּתָא, אֲתָא גַּבְרָא, סְלֵיק נוֹאֵף אִיתִּיב [בִּכְלָאֵי] בָּבָא. הֲוָה מַחֲתָן תַּחְלֵי תַּמָּן וְטַעְמִינּוּן חִוְיָא. בְּעָא מָרֵי דְבֵיתָא לְמֵיכַל מִן הָנְהוּ תַּחְלֵי בְּלָא דַּעְתָּא דְּאִינְתְּתָא, אֲמַר לֵיהּ הָהוּא נוֹאֵף: לָא תֵּיכוּל מִנְּהוֹן דְּטַעְמִינּוּן חִוְיָא.

אָמַר רָבָא: אִינְתְּתֵיהּ שַׁרְיָא, אִם אִיתֵיהּ דַּעֲבַד אִיסּוּרָא, נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיכוֹל וְלֵימוּת, דִּכְתִיב: ״כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן״.

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: אִיסּוּרָא עֲבַד, וְהַאי דַּאֲמַר לֵיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלָא לֵימוּת בַּעַל, דְּתֶהְוֵי אִינְתְּתֵיהּ עִלָּוֵיהּ ״מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם״, קָא מַשְׁמַע לַן.

הַדְרָן עֲלָךְ וְאֵלּוּ נְדָרִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת נְדָרִים