נדה י״א א

שׁוֹפְעוֹת דָּם וּבָאוֹת — דַּיָּין כׇּל יְמֵי עִיבּוּרָן וְדַיָּין כׇּל יְמֵי מְנִיקוּתָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: לֹא אָמְרוּ דַּיָּין שְׁעָתָן אֶלָּא בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.

וְאִם רָאֲתָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת. לְמַאי? אִילֵימָא לְיָמִים, הָא כֹּל יוֹמָא דְּלָא קְפִיץ לָא חֲזַאי!

אֶלָּא לִקְפִיצוֹת, וְהָתַנְיָא: כֹּל שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה מֵחֲמַת אוֹנֶס, אֲפִילּוּ כַּמָּה פְּעָמִים — לֹא קָבְעָה וֶסֶת! מַאי לַָאו — לֹא קָבְעָה וֶסֶת כְּלָל?

לָא, לֹא קָבְעָה וֶסֶת לְיָמִים לְחוֹדַיְיהוּ וְלִקְפִיצוֹת לְחוֹדַיְיהוּ, אֲבָל קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְיָמִים וְלִקְפִיצוֹת. לְיָמִים לְחוֹדַיְיהוּ פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן דִּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּבְשַׁבָּת קְפַצָה וְלָא חֲזַאי, וּלְחַד בְּשַׁבָּת חֲזַאי בְּלָא קְפִיצָה.

מַהוּ דְּתֵימָא: אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ, דְּיוֹמָא הוּא דְּקָגָרֵים וְלָא קְפִיצָה, קָא מַשְׁמַע לַן דִּקְפִיצָה נָמֵי דְּאֶתְמוֹל גְּרַמָא, וְהַאי דְּלָא חֲזַאי — מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָא מְטָא זְמַן קְפִיצָה.

לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אָמַר רַב הוּנָא: קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה, קָפְצָה וְרָאֲתָה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְיָמִים וְלֹא לִקְפִיצוֹת. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּקְפִיץ בְּחַד בְּשַׁבָּת וַחֲזַאי, וּבְשַׁבָּת קְפַצָה וְלָא חֲזַאי, וּלְחַד בְּשַׁבָּת (אַחֲרִינָא) חֲזַאי בְּלָא קְפִיצָה, דְּהָתָם אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּיוֹמָא הוּא דְּקָא גָרֵים.

מַתְנִי' אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת, חוּץ מִן הַנִּדָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר.

וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים, חוּץ מִיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר, וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים.

וּפְעָמִים צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת: שַׁחֲרִית, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵירוֹת עֲלֵיהֶן כֹּהֲנוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

גְּמָ' חוּץ מִן הַנִּדָּה. דִּבְתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ לָא בָּעֵי בְּדִיקָה.

הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ — תִּבְדּוֹק, דִּילְמָא קָבְעָה לַהּ וֶסֶת!

אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי אָמֵינָא אֲנָא — הֵיכָא דַּחֲזֵיתֵיהּ מִמַּעְיָן סָתוּם, אֲבָל חֲזֵיתֵיהּ מִמַּעְיָן פָּתוּחַ — לָא אֲמַרִי.

וְהַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר, קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ — מְבַקֶּשֶׁת לֵישֵׁב עַל דַּם טוֹהַר.

הָנִיחָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, הַתּוֹרָה טִמְּאַתּוּ וְהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ — שַׁפִּיר.

אֶלָּא לְלֵוִי דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵם, תִּבְדּוֹק, דִּילְמָא אַכַּתִּי לָא פְּסַק הָהוּא מַעְיָן טָמֵא! אָמַר לָךְ לֵוִי: הָא מַנִּי?