נדה י״ד א

רוֹכְבֵי גְמַלִּים אֲסוּרִין לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רוֹכְבֵי גְמַלִּים — כּוּלָּם רְשָׁעִים, הַסַּפָּנִים — כּוּלָּם צַדִּיקִים,

הַחַמָּרִים — מֵהֶן רְשָׁעִים מֵהֶן צַדִּיקִים. אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא דְּמִכַּף, הָא דְּלָא מִכַּף; וְאִיכָּא דְאָמְרִי: הָא דִּמְטַרְטֵין, הָא דְּלָא מְטַרְטֵין.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָיֵיט אַמַּאן דְּגָנֵי אַפַּרְקִיד. אִינִי? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף: פְּרַקְדָּן לֹא יִקְרָא ״קְרִיַּת שְׁמַע״ — קְרִיַּת שְׁמַע הוּא דְּלֹא יִקְרָא, הָא מִגְנָא שַׁפִּיר דָּמֵי!

לְעִנְיַן מִגְנָא, כִּי מַצְלֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי. לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי מַצְלֵי — אָסוּר. וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן מַצְלֵי וְקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע! שָׁאנֵי רַבִּי יוֹחָנָן, דְּבַעַל בָּשָׂר הֲוָה.

מַתְנִי' דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עֵדִים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ, וְהַצְּנוּעוֹת מְתַקְּנוֹת שְׁלִישִׁי לְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת.

נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ — טְמֵאִין וְחַיָּיבִין קׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם — טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן — טְמֵאִין מִסָּפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן.

אֵיזֶהוּ אַחַר זְמַן? כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ פָּנֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ.

מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶּתֶם שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ.

גְּמָ' וְנֵיחוּשׁ דִּלְמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא? אָמַר רַבִּי זֵירָא: אוֹתוֹ מָקוֹם בָּדוּק הוּא אֵצֶל מַאֲכוֹלֶת. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: דָּחוּק הוּא אֵצֶל מַאֲכוֹלֶת.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִשְׁתְּכַח מַאֲכוֹלֶת רְצוּפָה. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר ״בָּדוּק הוּא״ — הָא מֵעָלְמָא אֲתַאי, לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר ״דָּחוּק הוּא״ — אֵימָא שַׁמָּשׁ רְצָפָהּ.

אִתְּמַר: בָּדְקָה בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ, וְטָחַתּוּ בִּירֵכָהּ, וּלְמָחָר מָצָאתָה עָלָיו דָּם. אָמַר רַב: טְמֵאָה נִדָּה. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וְהָא ״חוֹשֶׁשֶׁת״ אֲמַרְתְּ לַן!

אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר שְׁמוּאֵל: טְמֵאָה נִדָּה. וְכֵן מוֹרִין בֵּי מִדְרְשָׁא: טְמֵאָה נִדָּה.

אִתְּמַר: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם. אָמַר רַב יוֹסֵף: כׇּל יָמָיו שֶׁל רַבִּי חִיָּיא טִימֵּא, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? כׇּל יָמָיו טִימֵּא מִשּׁוּם נִדָּה, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר מִשּׁוּם נִדָּה, וְטִימֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם.

אוֹ דִלְמָא: כׇּל יָמָיו טִימֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ טִיהֵר מִוְּלֹא כְּלוּם?

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ, וְהִנִּיחַתּוּ בְּקוּפְסָא, וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם, רַבִּי אוֹמֵר: טְמֵאָה מִשּׁוּם נִדָּה, וְרַבִּי חִיָּיא אָמַר: טְמֵאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם.