נדה ל״ז א

אֲזַל שֵׁילָא, אֲמַר לִדְבֵיתְהוּ: צְבִית לִי זְוַודְתָּא דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא לֵיהּ לְרַב מִילֵּי עִילָּוַאי. צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָּא. נָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא, חֲזוֹ דְּפָרְחָא אָסָא מֵהַאי פּוּרְיָא לְהַאי פּוּרְיָא, אָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ עֲבַדוּ רַבָּנַן פְּיָיסָא.

בָּעֵי רָבָא: קוֹשִׁי מַהוּ שֶׁתִּסְתּוֹר בְּזִיבָה?

דָּבָר הַמְטַמֵּא סוֹתֵר, וְהַאי נָמֵי מְטַמֵּא כִּימֵי נִדָּה הוּא, אוֹ דִילְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם סוֹתֵר, וְהַאי לָאו גּוֹרֵם הוּא?

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אוֹנֶס בְּזִיבָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם, וְסוֹתֵר!

אֲמַר לֵיהּ: לָאיֵי, הַאי נָמֵי גּוֹרֵם הוּא, דִּתְנַן: רָאָה רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שְׁנִיָּה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שְׁלִישִׁית — אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ.

וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא גָרֵים לָא סָתַר? אֲמַר לֵיהּ: לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָכִי נָמֵי.

תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. מַאי לַָאו לִסְתִירָה?

לָא, לְטַמּוֹיֵהּ לְהַהִיא טִיפָּה בְּמַשָּׂא.

תָּא שְׁמַע: בַּשְּׁלִישִׁית, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. לְקׇרְבָּן אָמַרְתִּי, וְלֹא לִסְתִירָה.

אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תִּפְשׁוֹט דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם סוֹתֵר, לְרַבָּנַן מַאי?

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: מָה גָּרַם לוֹ זוֹבוֹ — שִׁבְעָה, לְפִיכָךְ סוֹתֵר שִׁבְעָה; מָה גָּרַם לוֹ קִרְיוֹ — יוֹם אֶחָד, לְפִיכָךְ סוֹתֵר יוֹם אֶחָד.

מַאי שִׁבְעָה? אִילֵּימָא דִּמְטַמֵּא שִׁבְעָה — הַאי ״מָה זוֹבוֹ טָמֵא שִׁבְעָה״ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא לָאו דָּבָר הַגּוֹרֵם סוֹתֵר, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם אֵינוֹ סוֹתֵר? שְׁמַע מִינַּהּ.

אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן, אֵין קוֹשִׁי סוֹתֵר בְּזִיבָה. וְאִי מַשְׁכַּחַתְּ תַּנָּא דְּאָמַר סוֹתֵר — הָהוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא.

תַּנְיָא, רַבִּי מָרִינוּס אוֹמֵר: אֵין לֵידָה סוֹתֶרֶת בְּזִיבָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁתַּעֲלֶה? אַבָּיֵי אָמַר: אֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְאֵינָהּ עוֹלָה. רָבָא אָמַר: אֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְעוֹלָה.

אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״וְאַחַר תִּטְהָר״ — ״אַחַר״, ״אַחַר״ לְכוּלָּן, שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם.

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוֹלָה — הַיְינוּ דְּלָא מַפְסְקָה טוּמְאָה, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵינָהּ עוֹלָה — אַפְסִיק לֵיהּ לֵידָה! וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ: שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאַת זִיבָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם.

אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״מִזּוֹבָהּ״ — ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִנִּגְעָהּ, ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִלֵּידָתָהּ. וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ: תְּנִי חֲדָא ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִנִּגְעָהּ, וְלָא תִּתְנֵי ״וְלֹא מִלֵּידָתָהּ״.

וְרָבָא, הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִלֵּידָתָהּ, אַיְּידֵי דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לֵידָה, תְּנָא נִגְעָהּ אַטּוּ לֵידָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִנִּגְעָהּ, הַאי מִ״וְּכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ״ נָפְקָא — ״מִזּוֹבוֹ״ וְלֹא מִנִּגְעוֹ!

וְאַבָּיֵי — חַד בְּזָב וְחַד בְּזָבָה. וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא