נדה נ״ח

מִדְּרַבָּנַן.

רַב אָשֵׁי אָמַר: שְׁמוּאֵל הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, דִּתְנַן: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה — אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים.

בִּשְׁלָמָא לְרַב אָשֵׁי — הַיְינוּ דְּקָאָמַר ״קַרְקַע״, אֶלָּא לְרַב יִרְמְיָה — מַאי אִירְיָא קַרְקַע? אֲפִילּוּ גְּלִימָא נָמֵי! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר.

לָא מִיבַּעְיָא גְּלִימָא, דְּלָא מִבְּדַק שַׁפִּיר, וְאִיכָּא לְמֵימַר מֵעָלְמָא אֲתָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ קַרְקַע דְּמִבְּדַק שַׁפִּיר, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִגּוּפַהּ אָתְיָא — טָהוֹר.

עַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ טְמֵאָה וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא עֲקֵבָהּ, עֲבִיד דְּנָגַע בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אֶלָּא רֹאשׁ גּוּדָלָהּ מַאי טַעְמָא? וְכִי תֵּימָא זִימְנִין דְּנָגַע בַּעֲקֵבָהּ, וּמִי מְחַזְּקִינַן טוּמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם?

וְהָתַנְיָא: הָיְתָה לָהּ מַכָּה בְּצַוָּארָהּ, שֶׁתּוּכַל לִתְלוֹת — תּוֹלָה, עַל כְּתֵפָהּ, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִתְלוֹת — אֵינָהּ תּוֹלָה.

וְאֵין אוֹמְרִים ״שֶׁמָּא בְּיָדָהּ נְטָלַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ לְשָׁם״! אֶלָּא שָׁאנֵי רֹאשׁ גּוּדָלָהּ, דְּבַהֲדֵי דְּפָסְעָה עֲבִיד דְּמִתְרְמֵי.

וְלָא מְחַזְּקִינַן טוּמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם? וְהָתַנְיָא: נִמְצֵאת עַל קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ — טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן.

מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: בָּדְקָה בְּחַד יְדָא, וְנָגְעָה בְּאִידַּךְ יְדָא? לָא, שָׁאנֵי יְדַהּ, דְּכוּלַּהּ עֲבִידָא דְּנָגְעָה.

עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ, מִבִּפְנִים וְכוּ׳. מִבִּפְנִים — עַד הֵיכָא? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: עַד מָקוֹם חֲבָק.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְקוֹם חֲבָק כְּלִפְנִים אוֹ כְּלַחוּץ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב קַטִּינָא: עַד מְקוֹם חֲבָק, וַחֲבָק עַצְמוֹ כְּלִפְנִים. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: עַד מָקוֹם חֲבָק, וַחֲבָק עַצְמוֹ כְּלִפְנִים.

בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: ״כְּשֵׁיר״ מַהוּ? ״כְּשׁוּרָה״ מַהוּ? ״טִיפִּין טִיפִּין״ מַהוּ? ״לְרוֹחַב יְרֵכָהּ״ מַהוּ?

תָּא שְׁמַע: עַל בְּשָׂרָהּ, סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר — טָמֵא. עַל בְּשָׂרָהּ — מַאי לַָאו כִּי הַאי גַוְונָא? לָא, דִּלְמָא דַּעֲבִיד כִּרְצוּעָה.

הַהִיא אִיתְּתָא דְּאִשְׁתְּכַח לַהּ דְּמָא בְּמַשְׁתִּיתָא, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי, אֲמַר לַהּ: תֵּיזִיל וְתֵיתֵי.

וְהָתַנְיָא: אֵין שׁוֹנִין בִּטְהָרוֹת! כִּי אָמְרִינַן אֵין שׁוֹנִין — לְקוּלָּא, אֲבָל לְחוּמְרָא — שׁוֹנִין.

הָיְתָה פּוֹשַׁטְתּוֹ וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי: דָּבָר זֶה הוֹרֵיתִי בָּעִיר רוֹמִי לְאִיסּוּר, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲכָמִים שֶׁבַּדָּרוֹם אָמְרוּ לִי: יָפֶה הוֹרֵיתָהּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: אֲרוּכָּה שֶׁלָּבְשָׁה חֲלוּקָהּ שֶׁל קְצָרָה, וּקְצָרָה שֶׁלָּבְשָׁה חֲלוּקָהּ שֶׁל אֲרוּכָּה — אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה שֶׁל אֲרוּכָּה, שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת. וְאִם לָאו, אֲרוּכָּה טְהוֹרָה וּקְצָרָה טְמֵאָה.

תַּנְיָא אִידַּךְ: בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וְהִשְׁאִילַתּוּ לַחֲבֶירְתָּהּ, הִיא טְהוֹרָה וַחֲבֶירְתָּהּ תּוֹלָה בָּהּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וּלְעִנְיַן דִּינָא תְּנַן, אֲבָל לְעִנְיַן טוּמְאָה — הִיא טְהוֹרָה וַחֲבֶירְתָּהּ טְמֵאָה.

מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְּצִפּוֹר אֶחָד, וְאֵין בּוֹ אֶלָּא כְּסֶלַע דָּם, וְנִמְצָא כְּסֶלַע עַל זוֹ וּכְסֶלַע עַל זוֹ — שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת? שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא סֶלַע יַתִּירָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת הַבְּדוּקִין לָהּ, אִם יְכוֹלָה לִתְלוֹת — תּוֹלָה, וַאֲפִילּוּ בַּתַּחְתּוֹן. אֵין יְכוֹלָה לִתְלוֹת — אֵינָהּ תּוֹלָה, וַאֲפִילּוּ בָּעֶלְיוֹן.

כֵּיצַד? עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים — תּוֹלָה אֲפִילּוּ בַּתַּחְתּוֹן; לֹא עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים — אַף בָּעֶלְיוֹן אֵינָהּ תּוֹלָה.

מַתְנִי' וְתוֹלָה בְּכׇל דָּבָר שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִתְלוֹת. שָׁחֲטָה בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, נִתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעֲסוּקִין בָּהֶן, הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ.

עַד כַּמָּה תּוֹלָה? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה. וְתוֹלָה בִּבְנָהּ אוֹ בְּבַעְלָהּ אִם יֵשׁ בָּהּ מַכָּה, וְהִיא יְכוֹלָה לְהִגָּלֵעַ וּלְהוֹצִיא דָּם — הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה.

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ: רָאִיתִי כֶּתֶם. אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא מַכָּה הָיְתָה בִּיךְ? אָמְרָה לוֹ: הֵן. וְחָיְתָה, אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא יְכוֹלָה לְהִגָּלֵעַ וּלְהוֹצִיא דָּם? אָמְרָה לוֹ: הֵן. וְטִהֲרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא.

רָאָה תַּלְמִידָיו מִסְתַּכְּלִין זֶה בָּזֶה, אָמַר לָהֶם: מָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם? שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים הַדָּבָר לְהַחְמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ״ — ״דָּם״ וְלֹא כֶּתֶם.

עֵד שֶׁהוּא נָתוּן תַּחַת הַכַּר, וְנִמְצָא עָלָיו דָּם — עָגוֹל טָהוֹר, מָשׁוּךְ טָמֵא; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק.

גְּמָ' תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה וְתָלָה רַבִּי מֵאִיר בְּקִילוֹר, וְרַבִּי תָּלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה.

אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה. יָשְׁבָה — אִין, לֹא יָשְׁבָה — לָא.

תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים, סָפֵק נִיתַּז עָלֶיהָ סָפֵק לֹא נִיתַּז עָלֶיהָ — תּוֹלָה, סָפֵק עָבְרָה סָפֵק לֹא עָבְרָה — טְמֵאָה.

הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת. הָרְגָה — אִין, לֹא הָרְגָה — לָא. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּתַנְיָא: הָרְגָה — תּוֹלָה, לֹא הָרְגָה — אֵינָהּ תּוֹלָה, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ תּוֹלָה.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לִדְבָרַי — אֵין קֵץ, וּלְדִבְרֵי חֲבֵרַי — אֵין סוֹף.

לִדְבָרַי אֵין קֵץ — שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁטְּהוֹרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁאֵין לְךָ כׇּל מִטָּה וּמִטָּה שֶׁאֵין בָּהּ כַּמָּה טִיפֵּי דַּם מַאֲכוֹלֶת.

לְדִבְרֵי חֲבֵרַי אֵין סוֹף — שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ טְהוֹרָה לְבַעְלָהּ, שֶׁאֵין לְךָ כׇּל סָדִין וְסָדִין שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה טִיפֵּי דָּם.

אֲבָל נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס מִדְּבָרַי וּמִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה? עַד כִּגְרִיס שֶׁל פּוֹל. וְלִדְבָרָיו אָנוּ מוֹדִים. וּלְרַבָּנַן דְּאָמְרִי תּוֹלָה, עַד כַּמָּה? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תּוֹלָה בְּפִשְׁפֵּשׁ, וְעַד כְּתוֹרְמוֹס.

תָּנוּ רַבָּנַן: פִּשְׁפֵּשׁ זֶה, אׇרְכּוֹ כְּרׇחְבּוֹ, וְטַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ. בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ, שֶׁכׇּל הַמּוֹלְלוֹ מֵרִיחַ בּוֹ. אׇרְכּוֹ כְּרׇחְבּוֹ — לְעִנְיַן כְּתָמִים;

טַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ — לְעִנְיַן תְּרוּמָה. דִּתְנַן: אוֹ שֶׁטָּעַם טַעַם פִּשְׁפֵּשׁ בְּפִיו, הֲרֵי זֶה יִפְלוֹט. מְנָא יָדַע? טַעְמוֹ כְּרֵיחוֹ. וְאַכַּתִּי מְנָא יָדַע? בְּרִית כְּרוּתָה לוֹ, שֶׁכׇּל הַמּוֹלְלוֹ מֵרִיחַ בּוֹ.

אָמַר רַב אָשֵׁי: עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְתָמִים. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְהָא דְּרוֹקֶרֶת כְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים דָּמְיָא.

עַד כַּמָּה הִיא תּוֹלָה וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: כִּגְרִיס — אֵינָהּ תּוֹלָה, פָּחוֹת מִכִּגְרִיס — תּוֹלָה, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כִּגְרִיס — תּוֹלָה, יָתֵר מִכִּגְרִיס — אֵינָהּ תּוֹלָה.

לֵימָא, בְּעַד וְעַד בִּכְלָל קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַב הוּנָא סָבַר: עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, וְרַב חִסְדָּא סָבַר: עַד וְעַד בִּכְלָל?

אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: אִיכָּא עַד וְעַד בִּכְלָל, וְאִיכָּא עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, וְהָכָא לְחוּמְרָא, וְהָכָא לְחוּמְרָא.

וְרַב חִסְדָּא אָמַר לָךְ: בְּעָלְמָא אֵימָא לָךְ לְחוּמְרָא אָמְרִינַן, לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן. וְהָכָא כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כׇּל שִׁעוּרֵי חֲכָמִים לְהַחְמִיר, חוּץ מִכִּגְרִיס שֶׁל כְּתָמִים לְהָקֵל.

אִיכָּא דְאָמְרִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ: רַב הוּנָא אָמַר — כִּגְרִיס כְּיָתֵר מִכִּגְרִיס, וְרַב חִסְדָּא אָמַר — כִּגְרִיס כְּפָחוֹת מִכִּגְרִיס, וְקָמִיפַּלְגִי בְּ״עַד וְעַד״ דְּהָכָא, כִּדְאָמְרִינַן. מֵיתִיבִי: