נדה ס״ו ב

לָא תִּחוֹף לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בַּחוֹל; בְּנֶתֶר מִשּׁוּם דְּמִקְּטָף, וּבַחוֹל מִשּׁוּם דִּמְסָרֵיךְ.

וְאָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אִשָּׁה לֹא תִּחוֹף אֶלָּא בְּחַמִּין, אֲבָל לֹא בְּצוֹנֵן, וַאֲפִילּוּ בְּחַמֵּי חַמָּה. צוֹנֵן מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם דְּקָרִירֵי וּמְשָׁרוּ מַזְּיָיא.

וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מְדִיחָה בֵּית קַמְטֵיהּ בְּמַיִם. מֵיתִיבִי: בֵּית הַקְּמָטִים וּבֵית הַסְּתָרִים אֵינָן צְרִיכִין לְבִיאַת מַיִם!

נְהִי דְּבִיאַת מַיִם לָא בָּעֵינַן, מְקוֹם הָרָאוּי לְבִיאַת מַיִם בָּעֵינַן, כִּדְרַבִּי זֵירָא, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה — אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ, וְשֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה — בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.

אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי שֶׁטָּבְלָה, וְעָלְתָה, וְנִמְצָא לָהּ עֶצֶם חוֹצֵץ בֵּין שִׁינֶּיהָ, וְהִצְרִיכָהּ רַבִּי טְבִילָה אַחֶרֶת.

וְאָמַר רָבָא: טָבְלָה וְעָלְתָה, וְנִמְצָא עָלֶיהָ דָּבָר חוֹצֵץ — אִם סָמוּךְ לַחֲפִיפָה טָבְלָה, אֵינָהּ צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל, וְאִם לָאו — צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל.

אִיכָּא דְאָמְרִי, אִם בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁחָפְפָה טָבְלָה — אֵינָהּ צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל, וְאִם לָאו — צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִסְמַךְ לַחֲפִיפָה טְבִילָה, לְמִיחַף בִּימָמָא וּלְמִטְבָּל בְּלֵילְיָא.

אָמַר רָבָא: אִשָּׁה לֹא תַּעֲמוֹד עַל גַּבֵּי כְּלִי חֶרֶס וְתִטְבּוֹל. סָבַר רַב כָּהֲנָא לְמֵימַר: טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם גְּזֵירַת מֶרְחֲצָאוֹת, הָא עַל גַּבֵּי סִילְתָּא — שַׁפִּיר דָּמֵי.

אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן מִנְּהַרְדְּעָא: הָתָם טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם דְּבָעֵית, סִילְתָּא נָמֵי בְּעֵיתָא.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אִשָּׁה לֹא תִּטְבּוֹל