נדה ח׳ ב

וְהָא קַשִּׁישׁ מִינֵּיהּ טוּבָא! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּשִׁיטְתֵיהּ.

וּמִי קָאֵי? וְהָתַנְיָא: אוֹר יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וּמִתְוַדֶּה, שַׁחֲרִית — מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וּמִתְוַדֶּה, מוּסָף — מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וּמִתְוַדֶּה, מִנְחָה — מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וּמִתְוַדֶּה, בִּנְעִילָה — מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וּמִתְוַדֶּה, בְּעַרְבִית — מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה.

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל מִשּׁוּם אֲבוֹתָיו אוֹמֵר: מִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּ״חוֹנֵן הַדָּעַת״. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִיהוּ אָמַר מִשּׁוּם אֲבוֹתָיו, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַאּ דְּמַאן תְּנָא קִטְפָא פֵּירָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא? וְהָתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף עָרְלָה אָסוּר!

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּקִטְפָא דִּגְוָוזָא, אֲבָל בְּקִטְפָא דְּפֵירָא מוֹדוּ לֵיהּ, דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִין בִּשְׂרַף הָעִיקָּרִין מוּתָּר, בִּשְׂרַף הַפַּגִּין אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — בְּאִילָן הָעוֹשֶׂה פֵּירוֹת, אֲבָל בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּירוֹת — מוֹדוּ דִּקְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ. דִּתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין לַקְּטָף שְׁבִיעִית, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ לַקְּטָף שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁקְּטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ.

מַאן חֲכָמִים? לָאו רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן חֲכָמִים? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: קְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ.

אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי אִירְיָא אִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי? אֲפִילּוּ אִילָן הָעוֹשֶׂה פְּרִי — קְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ! לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי, אֲפִילּוּ אִילָן הָעוֹשֶׂה פֵּירוֹת נָמֵי — קְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ. לְדִידְכוּ, אוֹדוֹ לִי מִיהַת בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּירוֹת דִּקְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ. וְרַבָּנַן אָמְרִי לֵיהּ: לָא שְׁנָא.

אֵיזוֹ הִיא בְּתוּלָה? כֹּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: נִשֵּׂאת וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת נִישּׂוּאִין, יָלְדָה וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת לֵידָה — עֲדַיִין אֲנִי קוֹרֵא לָהּ ״בְּתוּלָה״, שֶׁהֲרֵי ״בְּתוּלָה״ שֶׁאָמְרוּ — בְּתוּלַת דָּמִים, וְלֹא בְּתוּלַת בְּתוּלִים.

אִינִי? וְהָאָמַר רַב כָּהֲנָא: תְּנָא, שָׁלֹשׁ בְּתוּלוֹת הֵן — בְּתוּלַת אָדָם, בְּתוּלַת קַרְקַע, בְּתוּלַת שִׁקְמָה. בְּתוּלַת אָדָם — כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, נָפְקָא מִינַּהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, אִי נָמֵי לִכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִם.

בְּתוּלַת קַרְקַע — כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה. נָפְקָא מִינַּהּ לְנַחַל אֵיתָן, אִי נָמֵי לְמִקָּח וּמִמְכָּר.

בְּתוּלַת שִׁקְמָה — כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְצְצָה. נָפְקָא מִינַּהּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר, אִי נָמֵי לְמִקְצְצַהּ בִּשְׁבִיעִית, כְּדִתְנַן: אֵין קוֹצְצִין בְּתוּלַת שִׁקְמָה בַּשְּׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. וְאִם אִיתָא, לִיתְנֵי נָמֵי הָא!

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דְּלֵית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי, אֲבָל מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי — לָא קָתָנֵי. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה, מִידֵּי דְּלָא תְּלֵי בְּמַעֲשֶׂה — לָא קָתָנֵי.

רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דְּלָא הָדַר לִבְרִיָּיתוֹ, מִידֵּי דְּהָדַר לִבְרִיָּיתוֹ לָא קָתָנֵי. רָבִינָא אָמַר: כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דְּקָפֵיד עֲלֵיהּ זָבוֹנָא, מִידֵּי דְּלָא קָפֵיד עֲלֵיהּ זָבוֹנָא לָא קָתָנֵי.

וְלָא קָפְדִי? וְהָתַנְיָא: רַבִּי חִיָּיא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׂאוֹר יָפֶה לָעִיסָּה, כָּךְ דָּמִים יָפִין לָאִשָּׁה. וְתַנְיָא מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כׇּל אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרוּבִּין — בָּנֶיהָ מְרוּבִּין! אֶלָּא, כִּי קָתָנֵי — מִידֵּי דְּקָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבוֹנָא, מִידֵּי דְּלָא קָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבוֹנָא — לָא קָתָנֵי.

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזוֹהִי ״בְּתוּלַת קַרְקַע״? כֹּל שֶׁמַּעֲלָה רְשׁוּשִׁין, וְאֵין עֲפָרָהּ תִּיחוּחַ. נִמְצָא בָּהּ חֶרֶס — בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּעֶבְדָה. צוּנְמָא — הֲרֵי זוֹ ״בְּתוּלַת קַרְקַע״.

מְעוּבֶּרֶת — מִשֶּׁיִּוָּדַע עוּבָּרָהּ. וְכַמָּה הַכָּרַת הָעוּבָּר? סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וְגוֹמֵר״.

זֵכֶר לַדָּבָר? קְרָא כְּתִיב, וּרְאָיָה גְּדוֹלָה הִיא! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דְּיָלְדָה לְתִשְׁעָה, וְאִיכָּא דְּיָלְדָה לְשִׁבְעָה.

תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה בְּחֶזְקַת מְעוּבֶּרֶת, וְרָאֲתָה דָּם, וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה רוּחַ אוֹ כׇּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָימָא — הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ, וְדַיָּה שְׁעָתָהּ.

וְאַף עַל גַּב שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ״. מַאי זֵכֶר לַדָּבָר? הֲרֵי רְאָיָה גְּדוֹלָה הִיא! כִּי כְּתִיב הַאי קְרָא, בִּזְכָרִים כְּתִיב.

וּרְמִינְהִי: קִשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה רוּחַ אוֹ כׇּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָימָא — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וְאִי אָמְרַתְּ לֵידָה מְעַלַּיְיתָא הִיא,