פסחים פ׳ א

״לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ״.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שֵׁבֶט אֶחָד טָמֵא וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים טְהוֹרִים — הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, קָסָבַר: שֵׁבֶט אֶחָד אִיקְּרִי קָהָל.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שֵׁבֶט אֶחָד טָמֵא וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים טְהוֹרִין — יַעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה, שֶׁאֵין קׇרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: שֵׁבֶט אֶחָד אִיקְּרִי קָהָל. וְהָווּ לְהוּ פַּלְגָא וּפַלְגָא, וְאֵין קׇרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק — וְעָבְדִי כּוּלְּהוּ בְּטוּמְאָה.

אִיתְּמַר: הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, אָמַר רַב: מְטַמְּאִין אֶחָד מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ.

וְאַמַּאי? נִיעְבְּדוּ הָנֵי לְחוֹדַיְיהוּ וְהָנֵי לְחוֹדַיְיהוּ, דְּהָא אָמַר רַב: הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן, וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן! אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ טְמֵאִין עוֹדְפִין עַל הַטְּהוֹרִין אֶחָד.

אִי הָכִי, הָווּ לְהוּ רוּבָּא טְמֵאִים? נִיעְבְּדוּ כּוּלְּהוּ בְּטוּמְאָה! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא, דְּאָמַר: אֵין הַיָּחִיד מַכְרִיעַ אֶת הַצִּיבּוּר לְטוּמְאָה. אִי הָכִי, הֲדַר קוּשְׁיַין לְדוּכְתֵּיהּ: נִיעְבְּדוּ הָנֵי לְחוֹדַיְיהוּ וְהָנֵי לְחוֹדַיְיהוּ!

אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אִי אִיכָּא תַּנָּא דְּסָבַר לַהּ כְּתַנָּא קַמָּא, דְּאָמַר: פַּלְגָא וּפַלְגָא לָא עָבְדִי כּוּלְּהוּ בְּטוּמְאָה, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: אֵין קׇרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק — מְטַמְּאִין אֶחָד מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ.

וְעוּלָּא אָמַר: מְשַׁלְּחִין אֶחָד מֵהֶן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וִיטַמְּאֶנּוּ בְּשֶׁרֶץ!

קָסָבַר: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ.

וִיטַמְּאֶנּוּ בְּמֵת! מַדְחֵהוּ אַתָּה מֵחֲגִיגָתוֹ.

הַשְׁתָּא נָמֵי מַדְחֵהוּ אַתָּה מִפִּסְחוֹ! אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד בַּשֵּׁנִי.

בְּמֵת נָמֵי, אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד בַּשְּׁבִיעִי דַּהֲוָה לֵיהּ שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ!

קָסָבַר עוּלָּא: כּוּלְּהוּ — תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן נִינְהוּ. דַּחֲזֵי בָּרִאשׁוֹן — חֲזֵי בְּכוּלְּהוּ, וְכֹל הֵיכָא דְּלָא חֲזֵי בָּרִאשׁוֹן — לָא חֲזֵי בְּכוּלְּהוּ.

אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: זִילוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לְעוּלָּא, מַאן צָיֵית דְּעָקַר סִיכֵּיהּ וּמַשְׁכְּנֵיהּ וְרָהֵיט.

אִיתְּמַר: הָיוּ רוּבָּן זָבִין, וּמִיעוּטָן טְמֵאֵי מֵתִים, אָמַר רַב: אוֹתָן טְמֵאֵי מֵתִים אֵינָן עוֹשִׂין לֹא בָּרִאשׁוֹן וְלֹא בַּשֵּׁנִי.

רִאשׁוֹן לָא עָבְדִי, דְּהָווּ מִיעוּטָא, וּמִיעוּטָא לָא עָבְדִי בָּרִאשׁוֹן. בַּשֵּׁנִי נָמֵי לָא עָבְדִי, כׇּל הֵיכָא דְּעָבְדִי צִיבּוּר בָּרִאשׁוֹן — עָבֵיד יָחִיד בַּשֵּׁנִי. כׇּל הֵיכָא דְּלָא עָבְדִי צִיבּוּר בָּרִאשׁוֹן — לָא עָבֵיד יָחִיד בַּשֵּׁנִי.

אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל, זִילוּ אֱמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּא: ״וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ״ מַאי עָבְדַתְּ לֵיהּ? אֲמַר לְהוּ, זִילוּ אֱמַרוּ לֵיהּ: כִּי הֲווֹ כּוּלְּהוּ זָבִין מַאי עָבְדַתְּ לֵיהּ? אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר — לָא אֶפְשָׁר. הָכָא נָמֵי, לָא אֶפְשָׁר.

אִיתְּמַר: הָיוּ רוּבָּן טְמֵאֵי מֵתִים וּמִיעוּטָן זָבִין,

רַב הוּנָא אָמַר: אֵין תַּשְׁלוּמִין לְפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, וְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: יֵשׁ תַּשְׁלוּמִין לְפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה.

נֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר: אֵין תַּשְׁלוּמִין לְפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, קָסָבַר: טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר.

וּמַאן דְּאָמַר: יֵשׁ תַּשְׁלוּמִין לְפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, קָסָבַר: טוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר.

אָמְרִי: לָא. דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוּמְאָה דְּחוּיָה בְּצִיבּוּר, וּבְהָא פְּלִיגִי: מָר סָבַר —