פסחים צ״ה א

מַתְנִי׳ מָה בֵּין פֶּסַח הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי? הָרִאשׁוֹן אָסוּר בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״, וְהַשֵּׁנִי — חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַּבַּיִת. הָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ. זֶה וָזֶה טָעוּן הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּיתָן, וְנֶאֱכָלִין צָלִי עַל מַצָּה וּמְרוֹרִים, וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כְּכׇל חוּקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ״ — בְּמִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

מִצְוָה שֶׁעַל גּוּפוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ״. יָכוֹל אֲפִילּוּ מִצְוֹת שֶׁלֹּא עַל גּוּפוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ״, מָה שְׁבִירַת הָעֶצֶם מְיוּחָד מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ — אַף כׇּל מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ.

אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ״, בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

אָמַר מָר: יָכוֹל אַף מִצְוָה שֶׁלֹּא עַל גּוּפוֹ. הָא אָמְרַתְּ בְּמִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר?

הָכִי קָאָמַר: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ״, אַלְמָא ״יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ״ לָאו דַּוְקָא הוּא. אֵימָא הָוֵה לֵיהּ כִּפְרָט וּכְלָל, וְנַעֲשָׂה כְּלָל מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, וַאֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, הַאי ״עֶצֶם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ.

וְרַבָּנַן, הַאי ״יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד, דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לְאַהְדּוֹרֵי מַהְדְּרִינַן.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״כְּכׇל חוּקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ״. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהָרִאשׁוֹן אָסוּר בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״ כָּךְ שֵׁנִי אָסוּר בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ״.

וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה, מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״.

וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה. מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ״. מָה הַפְּרָט — מְפוֹרָשׁ: מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה, וְלֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר — אַף כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה, וְלֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר.

בִּכְלָלֵיהּ דְּ״מַצּוֹת וּמְרוֹרִים״, מַאי קָא מְרַבֵּי? צְלִי אֵשׁ. בִּפְרָטֵיהּ מַאי מְמַעֵיט לֵיהּ? הַשְׁבָּתַת שְׂאוֹר. אֵיפוֹךְ אֲנָא! מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיף.

בִּכְלָלֵיהּ דְּ״לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ מַאי קָא מְרַבֵּה לֵיהּ? ״לֹא תוֹצִיא מִמֶּנּוּ״ (דְּדָמֵי לֵיהּ. דְּהַאי מִיפְּסַל בְּנוֹתָר, וְהַאי מִיפְּסַל בְּיוֹצֵא).

בִּפְרָטֵיהּ מַאי קָא מְמַעֵט לֵיהּ? ״לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא״ (דְּדָמֵי לֵיהּ, דְּהַאי אֵינוֹ לוֹקֶה דְּהָוֵה לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה. וְהַאי אֵינוֹ לוֹקָה דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה). אֵיפוֹךְ אֲנָא! מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיף.

בִּכְלָלֵיהּ דְּ״עֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ״