ראש השנה ז׳ ב

לֹא יִמְסְרֵם לַצִּבּוּר יָפֶה יָפֶה, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְתַנָּא דִּידַן? כֵּיוָן דְּקָתָנֵי: אִם הֵבִיא יָצָא — לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לְשָׁנָה — מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם אָמַר ״לְשָׁנָה זוֹ״, אֲפִילּוּ לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה.

וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — שָׁאנֵי הָכָא, דְּלָא טָרַח אִינִישׁ לְמֵיגַר בֵּיתָא לִבְצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין.

וְאֵימָא תִּשְׁרִי? סְתָם כִּי אָגַר אִינִישׁ בֵּיתָא — לְכוּלְּהוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים אָגַר.

וְתַנָּא קַמָּא דְּבָרַיְיתָא, וְתַנָּא דִּידַן? בְּנִיסָן נָמֵי מִישְׁכָּח שְׁכִיחִי קִיטְרֵי.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

וְלָרְגָלִים. מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּמְצִיעֲתָא רַבִּי מֵאִיר!

אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְּתַנָּאֵי. בִּרְגָלִים סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר.

אִי הָכִי, אַרְבָּעָה? חֲמִשָּׁה הָווּ! אָמַר רָבָא: אַרְבָּעָה לְדִבְרֵי הַכֹּל; לְרַבִּי מֵאִיר אַרְבָּעָה — דַּל רְגָלִים, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבָּעָה — דַּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וּבָהֶן כַּמָּה רָאשֵׁי שָׁנִים.

מֵיתִיבִי: שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעוֹמֶר. שִׁשָּׁה בְּסִיוָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְרָבָא לִיתְנֵי שִׁשָּׁה, לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לִיתְנֵי חֲמִשָּׁה?

אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי קָא חָשֵׁיב — מִידֵּי דְּחָיֵיל מֵאוּרְתָּא. מִידֵּי דְּלָא חָיֵיל מֵאוּרְתָּא — לָא קָא חָשֵׁיב.

וַהֲרֵי רְגָלִים, דְּלָא חָיְילִי מֵאוּרְתָּא, וְקָחָשֵׁיב! כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְאֵיתוֹיֵי מֵעִיקָּרָא, מִיחַיַּיב וְקָאֵי.

וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת, דְּלָא חָיְילִי מֵאוּרְתָּא, וְקָחָשֵׁיב! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא, דְּאָמַר: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָיֵיל יוֹבֵל.

רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: כִּי קָא חָשֵׁיב — מִידֵּי דְּלָא תְּלֵי בְּמַעֲשֶׂה, מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה — לָא קָא חָשֵׁיב.

וַהֲרֵי רְגָלִים, מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה, וְקָא חָשֵׁיב! ״בַּל תְּאַחֵר״ מִמֵּילָא חָיֵיל.