סנהדרין כ״ו א

וּמִיגַּנְזוּ כּוּלֵּי עָלְמָא. כִּי אָתֵי, אֲמַר לֵיהּ: מִמַּאן נִבְעֵי?

כִּי נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, אֲמַר לְהוּ: שְׁקוּלוּ תְּלֵיסַר מָעֵי דְּצַיְירִי לִי בִּסְדִינַאי, וְאַהְדַּרוּ לֵיהּ לִפְלָנְיָא, דִּשְׁקַלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ וְלָא אִיצְטְרִיכוּ לִי.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּתְּחִילָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָן ״אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית״.

מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר, בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים: אוֹסְפֵי שְׁבִיעִית – כְּשֵׁרִין, סוֹחֲרִין – פְּסוּלִין.

מִשֶּׁרַבּוּ מַמְצִיאֵי מָעוֹת לַעֲנִיִּים, וְאָזְלִי עֲנִיִּים וְאָסְפִי לְהוּ וּמַיְיתוּ, חָזְרוּ לוֹמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין.

קָשׁוּ בָּהּ בְּנֵי רַחֲבָה: הַאי ״מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים״? ״מִשֶּׁרַבּוּ הַתַּגָּרִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא, בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין – וּמַאי נִינְהוּ? אַרְנוֹנָא – כִּדְמַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי: ״פּוּקוּ וּזְרַעוּ בַּשְּׁבִיעִית מִשּׁוּם אַרְנוֹנָא״. חָזְרוּ לוֹמַר: אוֹסְפִין כְּשֵׁרִין, סוֹחֲרִין פְּסוּלִין.

רַבִּי חִיָּיא בַּר זַרְנוֹקֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק הֲווֹ קָאָזְלִי לְעַבֵּר שָׁנָה בְּעַסְיָא. פְּגַע בְּהוּ רֵישׁ לָקִישׁ, אִיטַּפַּל בַּהֲדַיְיהוּ. אָמַר: אֵיזִיל אִיחְזֵי הֵיכִי עָבְדִי עוֹבָדָא.

חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא כָרֵיב. אָמַר לָהֶן: כֹּהֵן וְחוֹרֵשׁ! אָמְרוּ לוֹ, יָכוֹל לוֹמַר: ״אַגִּיסְטְוָן אֲנִי בְּתוֹכוֹ״.

תּוּ חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּסַח בְּכַרְמֵי. אָמַר לָהֶן: כֹּהֵן וְזָמַר! אָמְרוּ לוֹ: יָכוֹל לוֹמַר ״לְעֵקֶל בֵּית הַבַּד אֲנִי צָרִיךְ״. אָמַר לָהֶם: הַלֵּב יוֹדֵעַ אִם לְעֵקֶל אִם לַעֲקַלְקַלּוֹת.

הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵימָא הָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, הָא נָמֵי לֵימְרוּ: ״אַגִּיסְטְוָן אֲנִי בְּתוֹכוֹ״! אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר אֲמַר לְהוּ הָךְ.

מַאי שְׁנָא כֹּהֵן? מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידִי אַשְּׁבִיעִית.

דִּתְנַן: סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאִין שֶׁל שְׁבִיעִית – תַּעֲלֶה. פָּחוֹת מִיכֵּן – יֵרָקְבוּ.

וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי יֵרָקְבוּ? יִמְכְּרֶנּוּ לַכֹּהֵן בִּדְמֵי תְרוּמָה, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה.

וְאָמַר רַב חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת, נֶחְשְׁדוּ כֹּהֲנִים אַשְּׁבִיעִית.

אָמְרוּ: טָרוֹדָא הוּא דֵּין. כִּי מְטוֹ לְהָתָם, סְלִיקוּ לְאִיגָּרָא, שַׁלְּפוּהּ לְדַרְגָּא מִתּוּתֵיהּ.

אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם הַחֲשׁוּדִין עַל הַשְּׁבִיעִית, כְּשֵׁרִין לְעַבֵּר שָׁנָה?

הֲדַר אָמַר: לָא קַשְׁיָא לִי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר, וְרַבָּנַן אַחוּשְׁבָּנַיְיהוּ סְמוּךְ.

וַהֲדַר אָמַר: לָא דָּמֵי. הָתָם, הֲדוּר אִימְּנוֹ רַבָּנַן וְעַבְּרוּהָ לְהָהִוא שַׁתָּא. הָכָא, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דָּא עָקָא.

כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַרוּ לֵיהּ: קָרֵי לַן ״רוֹעֵי בָקָר״, וְלָא אֲמַר לֵיהּ מָר וְלָא מִידֵּי? אֲמַר לְהוּ: וְאִי קָרֵי לְכוּ ״רוֹעֵי צֹאן״, מַאי אָמֵינָא לֵיהּ?

מַאי קֶשֶׁר רְשָׁעִים? שֶׁבְנָא הֲוָה דָּרֵישׁ בִּתְלֵיסַר רִבְּוָותָא, חִזְקִיָּה הֲוָה דָּרֵישׁ בְּחַד סַר רִבְּוָותָא.

כִּי אֲתָא סַנְחֵרִיב וְצַר עֲלַהּ דִּירוּשְׁלֶם, כְּתַב שֶׁבְנָא פִּתְקָא שְׁדָא בְּגִירָא: ״שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ הִשְׁלִימוּ, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ״. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר״.

הֲוָה קָא מִסְתְּפֵי חִזְקִיָּה, אֲמַר: דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם נָטְיָה דַּעְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּתַר רוּבָּא, כֵּיוָן דְּרוּבָּא מִימַּסְרִי אִינְהוּ נָמֵי מִימַּסְרִי. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ״לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר״, כְּלוֹמַר, קֶשֶׁר רְשָׁעִים הוּא, וְקֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן.

הָלַךְ לַחְצֹב לוֹ קֶבֶר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ״מָה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר... הִנֵּה ה׳ מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר״.

אָמַר רַב: טִלְטוּלָא דְּגַבְרָא קָשֵׁי מִדְּאִיתְּתָא.

״וְעֹטְךָ עָטֹה״ – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בּוֹ צָרַעַת. כְּתִיב הָכָא ״וְעֹטְךָ עָטֹה״, וּכְתִיב הָתָם ״וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה״.

״צָנוֹף יִצְנׇפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם וְגוֹ׳״. תָּנָא: הוּא בִּיקֵּשׁ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנָיו, לְפִיכָךְ נֶהְפַּךְ כְּבוֹדוֹ לְקָלוֹן. כִּי הֲוָה נָפֵיק אִיהוּ, אֲתָא גַּבְרִיאֵל אַחְדֵּיהּ לְדַשָּׁא בְּאַפֵּי מַשְׁרְיָיתֵיהּ.