סנהדרין ל״א

גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית?

נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ אֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה שָׁחוֹר״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה לָבָן״ – מִצְטָרְפִים.

כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה הֵיכָא דְּלָא מַכְחֲשִׁי אַהֲדָדֵי, הֵיכָא דְּמַכְחֲשִׁי אַהֲדָדֵי מִי אָמַר?

אֶלָּא הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים, שֶׁאַחַת אוֹמֶרֶת מָאתַיִם וְאַחַת אוֹמֶרֶת מָנֶה, שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה.

עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל כַּת אַחַת, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֶחְלְקָה עֵדוּתָן, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה.

אֶחָד אוֹמֵר: ״חָבִית שֶׁל יַיִן״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״חָבִית שֶׁל שֶׁמֶן״. הֲוָה עוֹבָדָא, וְאָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. חַיְּיבֵיהּ רַבִּי אַמֵּי לְשַׁלּוֹמֵי לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא מִיגּוֹ חָבִיתָא דְמִשְׁחָא.

כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר? אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הֵיכָא דְּיֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה, כִּי הַאי גַּוְונָא מִי אָמַר?

לָא צְרִיכָא, לִדְמֵי.

אֶחָד אוֹמֵר: ״בִּדְיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי, וְצֵירַף עֵדוּתָן.

וּמִנַּיִין לִכְשֶׁיֵּצֵא כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, מִנַּיִין לִכְשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר: הֲרֵינִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַי מְחַיְּיבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵירַי רַבּוּ עָלַי? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ״, וְאוֹמֵר ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד״.

הָהוּא תַּלְמִידָא דִּנְפַק עֲלֵיהּ קָלָא דְּגַלִּי מִילְּתָא דְּאִיתְּמַר בֵּי מִדְרְשָׁא בָּתַר עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, אַפְּקֵיהּ רַב אַמֵּי מִבֵּי מִדְרְשָׁא. אֲמַר: ״דֵּין גָּלֵי רָזַיָּא.״

מַתְנִי׳ כׇּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה – סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָמַר לוֹ: ״כׇּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הָבֵא מִיכָּן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״. מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – סוֹתֵר, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם – אֵינוֹ סוֹתֵר.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָה יַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים?

אָמַר לוֹ: ״הָבֵא עֵדִים״, וְאָמַר: ״אֵין לִי עֵדִים״. אָמַר: ״הָבֵא רְאָיָה״, וְאָמַר: ״אֵין לִי רְאָיָה״. וּלְאַחַר זְמַן הֵבִיא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָה יַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים, וּמָצָא עֵדִים? לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה, וּמָצָא רְאָיָה?

רָאָה שֶׁמִּתְחַיֵּיב בַּדִּין, וְאָמַר: ״קָרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וִיעִידוּנִי״, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתַּחַת פּוּנְדָּתוֹ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְּלוּם.

גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים.

פְּשִׁיטָא! כֵּיוָן דְּאָמַר הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מִמֵּילָא יָדַעְנָא דְּאֵין הֲלָכָה כַּחֲכָמִים.

מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְכַתְּחִילָּה, אֲבָל דִּיעֲבַד שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִי עָבֵיד – מַהְדְּרִינַן לֵיהּ.

אָמַר לוֹ: הָבֵא עֵדִים כּוּ׳, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

פְּשִׁיטָא! כֵּיוָן דְּאָמַר הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, מִמֵּילָא יָדַעְנָא דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דִּבְהָהִיא אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל; הָא בְּכוּלְּהוּ – הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

לְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ, הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה.

הָהוּא יָנוֹקָא דְּתַבְעוּהּ לְדִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִית לְךָ סָהֲדֵי? אֲמַר לְהוּ: לָא. אִית לָךְ רְאָיָה? אֲמַר לְהוּ: לָא. חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן.

הֲוָה קָא בָכֵי וְאָזֵיל. שַׁמְעוּהּ הָנָךְ אִינָשֵׁי, אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲנַן יָדְעִינַן בְּמִילֵּי דַּאֲבוּךְ. אָמַר רַב נַחְמָן: בְּהָא אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ, דְּיָנוֹקָא בְּמִילֵּי דַּאֲבוּהּ לָא יָדַע.

הָהִיא אִיתְּתָא דִּנְפַק שְׁטָרָא מִתּוּתֵי יְדַהּ, אֲמַרָה (לֵיהּ): יָדַעְנָא בְּהַאי שְׁטָרָא דִּפְרִיעַ הֲוָה. הֵימְנַהּ רַב נַחְמָן.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן? כְּרַבִּי, דְּאָמַר אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה.

אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי הָכָא, דְּאִי בָּעֲיָא – קְלָתֵיהּ.

אִיכָּא דְאָמְרִי: לָא הֵימְנַהּ רַב נַחְמָן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא אִי בָּעֲיָא —

קְלָתֵיהּ!

כֵּיוָן דְּאִיתַּחְזַק בְּבֵי דִינָא, ״אִיבַּעְיָא קְלָתֵיהּ״ לָא אָמְרִינַן.

אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: סִימְפּוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – יִתְקַיֵּים בְּחוֹתְמָיו. אֵין עָלָיו עֵדִים, וְיָצָא מִתַּחַת יְדֵי שָׁלִישׁ, אוֹ שֶׁיָּצָא אַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת – כָּשֵׁר. אַלְמָא שָׁלִישׁ מְהֵימַן!

תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן, תְּיוּבְתָּא.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר, עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו וְיֹאמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי.

הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״יִסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו״ – אֲתָאן לְרַבָּנַן, וַהֲדַר אָמְרַתְּ ״קִרְבוּ אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי״ – אֲתָאן לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

וְכִי תֵּימָא: כּוּלַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּפָרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ? מַאי ״עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו״? עַד שֶׁיֹּאמַר: קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי. וְהָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵינוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה?

אֶלָּא, כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר, עַד שֶׁיִּסְתַּתֵּם טַעֲנוֹתָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ: ״הָבֵא עֵדִים״, וְאוֹמֵר: ״אֵין לִי עֵדִים״. ״הָבֵא רְאָיָה״, וְאוֹמֵר: ״אֵין לִי רְאָיָה״. אֲבָל בָּאוּ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה דִּיסַקַּיָּא שֶׁל אָבִיו מוּפְקֶדֶת בְּיַד אַחֵר – הֲרֵי זֶה מֵבִיא רְאָיָה וְסוֹתֵר.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַתּוֹקֵף אֶת חֲבֵירוֹ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר ״נִדּוֹן כָּאן״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד.

אָמַר לְפָנָיו רַבִּי אֶלְעָזָר: רַבִּי, מִי שֶׁנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, יוֹצִיא מָנֶה עַל מָנֶה? אֶלָּא, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ.

אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵים שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַּדִּין, אֶחָד אוֹמֵר: ״נִדּוֹן כָּאן״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״נֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. וְאִם הוּצְרַךְ דָּבָר לִשְׁאוֹל – כּוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין.

וְאִם אָמַר: ״כִּתְבוּ וּתְנוּ לִי מֵאֵיזֶה טַעַם דַּנְתּוּנִי״ – כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לוֹ.

וְהַיְּבָמָה, הוֹלֶכֶת אַחַר הַיָּבָם לְהַתִּירָהּ.

עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֲפִילּוּ מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַאי קְרָא? ״וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ״, וְלֹא זִקְנֵי עִירָהּ.

אָמַר אַמֵּימָר: הִילְכְתָא, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם הַוַּועַד. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָאָמַר לֵיהּ לֹוֶה לְמַלְוֶה, אֲבָל מַלְוֶה – ״עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה״.

שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא: לִדְזִיו לֵיהּ כְּבַר בִּתְיָה, שְׁלָם. עוּקְבָן הַבַּבְלִי קְבַל קֳדָמַנָא: יִרְמְיָה אָחִי הֶעֱבִיר עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ. אִמְרוּ לוֹ: הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא.

הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״אִמְרוּ לוֹ״, אַלְמָא דַּיְּינוּהּ אַתּוּן. ״הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא״, אַלְמָא שַׁדְּרוּהּ הָכָא.

(אֶלָּא), הָכִי קָאָמְרִי: אֱמַרוּ לֵיהּ, דַּיְּינוּהּ אַתּוּן. אִי צָיֵית – צָיֵית, וְאִי לָא – הַשִּׂיאוּהוּ וְיִרְאֶה פָּנֵינוּ בִּטְבֶרְיָא.

רַב אָשֵׁי אָמַר: דִּינֵי קְנָסוֹת הֲוָה, וּבְבָבֶל לָא דָּיְינִי דִּינֵי קְנָסוֹת. וְהָא דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ הָכִי – כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְמָר עוּקְבָא.

הֲדַרַן עֲלָךְ זֶה בּוֹרֵר.