סנהדרין ל״ג א

מִיכָּן שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת.

דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין כּוּ׳. וּרְמִינְהוּ: דָּן אֶת הַדִּין, זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר, טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּמוּמְחֶה, כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ מוּמְחֶה. וּבְמוּמְחֶה מַחְזִירִין? וְהָקָתָנֵי: אִם הָיָה מוּמְחֶה לְבֵית דִּין – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!

אָמַר רַב נַחְמָן: כָּאן שֶׁיֵּשׁ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, כָּאן שֶׁאֵין גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן.

רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כָּאן שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, כָּאן שֶׁטָּעָה בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת. דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב אַסִּי: טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה – חוֹזֵר, טָעָה בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת – אֵינוֹ חוֹזֵר.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ טָעָה בְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ בִּדְרַב וּשְׁמוּאֵל? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ בְּדִידִי וְדִידָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ אֲנַן קָטְלֵי קְנֵי בְּאַגְמָא אֲנַן?

הֵיכִי דָּמֵי שִׁיקּוּל הַדַּעַת? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן תְּרֵי תַּנָּאֵי אוֹ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי דִּפְלִיגִי אַהֲדָדֵי, וְלָא אִיתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, וְאִיקְּרִי וַעֲבַד כְּחַד מִינַּיְיהוּ, וְסוּגְיָא דִּשְׁמַעְתָּא אָזְלִי כְּאִידַּךְ – הַיְינוּ שִׁיקּוּל הַדַּעַת.

אֵיתִיבֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת: מַעֲשֶׂה בְּפָרָה שֶׁל בֵּית מְנַחֵם שֶׁנִּיטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ, וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לִכְלָבִים.

וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּיַבְנֶה, וְהִתִּירוּהָ. שֶׁאָמַר תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא: אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצֵאת מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֶלָּא אִם כֵּן חוֹתְכִין הָאֵם שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: הָלְכָה חֲמוֹרְךָ, טַרְפוֹן! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: פָּטוּר אַתָּה, שֶׁכׇּל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

וְאִי אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: טוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר.

חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר. וְעוֹד: אִי נָמֵי בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת טָעִיתָ – מוּמְחֶה לָרַבִּים אַתָּה, וְכׇל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: מַאי קָא מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת מִפָּרָה? פָּרָה הֲרֵי הֶאֱכִילָהּ לִכְלָבִים, וְלֵיתָא דְּתֶהְדַּר.

הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה אֵינוֹ חוֹזֵר, אַלְמָא קָם דִּינָא – הַיְינוּ דְּקָא מְפַחֵיד רַבִּי טַרְפוֹן, וְקָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ: מוּמְחֶה לְבֵית דִּין אַתָּה וְאַתָּה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר, לֵימָא לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוַאי פָּרָה, דִּינָךְ לָאו דִּינָא וְלָא כְּלוּם עֲבַדְתְּ, הַשְׁתָּא נָמֵי לָא כְּלוּם עֲבַדְתְּ.

רַב חִסְדָּא אָמַר: כָּאן – שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד, כָּאן – שֶׁלֹּא נָטַל וְנָתַן בַּיָּד.

בִּשְׁלָמָא חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד. אֶלָּא זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פָּטוּר אַתָּה״, וְהָא לֹא נָטַל וְנָתַן בַּיָּד! כֵּיוָן דְּאָמַר ״פָּטוּר אַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי.

אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחְזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, בִּשְׁלָמָא לִזְכוּת מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דַּאֲמַר לֵיהּ מֵעִיקָּרָא: ״חַיָּיב אַתָּה״, וְלֹא נָטַל וְלֹא נָתַן בַּיָּד. אֶלָּא לְחוֹבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? דְּאָמַר לֵיהּ: ״פָּטוּר אַתָּה״? וְהָאָמְרַתְּ: כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ ״פָּטוּר אַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי!

חֲדָא קָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחְזִירִין לִזְכוּת, שֶׁהִיא חוֹבָה. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי נְפָשׁוֹת: מַחְזִירִין לִזְכוּת,