סנהדרין ד׳ ב

אָמַרְתָּ: יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא.

אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, וְרַבִּי וְרַבָּנַן בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: רַבִּי סָבַר ״יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״ – אַחֲרִינֵי, וְרַבָּנַן סָבְרִי ״יַרְשִׁיעֻן״ – דְּהַאיְךְ וְהַאי.

וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רוֹעֵץ, לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ.

בֵּית הִלֵּל, דְּתַנְיָא: ״וְכִפֶּר״, ״וְכִפֶּר״, ״וְכִפֶּר״ – מִפְּנֵי הַדִּין.

וַהֲלֹא דִין הוּא: נֶאֱמַר דָּמִים לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר דָּמִים לְמַעְלָה. מָה דָּמִים הָאֲמוּרִים לְמַטָּה – שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת כִּיפֵּר, אַף דָּמִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה – שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת כִּיפֵּר.

אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר דָּמִים בַּחוּץ, וְנֶאֱמַר דָּמִים בִּפְנִים. מָה דָּמִים הָאֲמוּרִים בִּפְנִים – חִיסֵּר אַחַת מִמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם, אַף דָּמִים הָאֲמוּרִים בַּחוּץ – חִיסֵּר אַחַת מִמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים.

אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין חַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת, מֵחַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת, וְאַל יוֹכִיחַ זֶה, שֶׁאֵין חַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת.

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִפֶּר״, ״וְכִפֶּר״, ״וְכִפֶּר״ – מִפְּנֵי הַדִּין. ״כִּיפֵּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה, ״כִּיפֵּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שְׁתַּיִם, ״כִּיפֵּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא אַחַת.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן בְּהָא פְּלִיגִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר, סְכָכָא לָא בָּעֵי קְרָא. וְרַבָּנַן סָבְרִי, סְכָכָא בָּעֵי קְרָא.

וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבָּנַן, בְּהָא פְּלִיגִי: רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר ״נְפָשֹׁת״ – תַּרְתֵּי מַשְׁמַע, וְרַבָּנַן סָבְרִי ״נְפָשֹׁת״ – דְּעָלְמָא מַשְׁמַע.

וּדְכוּלֵּי עָלְמָא יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא? וְהָתַנְיָא: ״לְטוֹטֶפֶת״, ״לְטֹטֶפֶת״, ״לְטוֹטָפוֹת״ – הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, טַט בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם, פַּת בְּאַפְרִיקִי שְׁתַּיִם.

אֶלָּא, לְעוֹלָם פְּלִיגִי. וְהָנֵי מִילֵּי כִּי פְּלִיגִי – הֵיכָא דְּשָׁנֵי קְרָא מִמָּסוֹרֶת. אֲבָל הַאי ״חֵלֶב״ וַ״חֲלֵב״ דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא.

וַהֲרֵי ״יִרְאֶה״ ״יֵרָאֶה״ דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, וּפְלִיגִי? דְּתַנְיָא: יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא: הַסּוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו – פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִרְאֶה״ ״יֵרָאֶה״ – כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵירָאוֹת. מָה לִרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, אַף לֵירָאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו.

אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אָמַר קְרָא ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי״, דֶּרֶךְ בִּישּׁוּל אָסְרָה תּוֹרָה.

תָּנוּ רַבָּנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה,