סנהדרין צ״ז ב

וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מָה שֶׁיֵּצְאוּ.

אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא: אֵין הָעוֹלָם פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה יוֹבְלוֹת, וּבַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן בֶּן דָּוִד בָּא. אֲמַר לֵיהּ: בִּתְחִילָּתוֹ אוֹ בְּסוֹפוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. כָּלֶה אוֹ אֵינוֹ כָּלֶה? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכִי אֲמַר לֵיהּ: עַד הָכָא לָא תִּיסְתַּכֵּי לֵיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ אִיסְתַּכֵּי לֵיהּ.

שְׁלַח לֵיהּ רַב חָנָן בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִילָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: זוֹ מִנַּיִין לָךְ? אָמַר לִי: לַחֲיָילוֹת שֶׁל רוֹמִי נִשְׂכַּרְתִּי וּבֵין גִּינְזֵי רוֹמִי מְצָאתִיהָ. וְכָתוּב בָּהּ: לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאֶחָד שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעוֹלָם יִתּוֹם. מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחָמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג, וּשְׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה אִיתְּמַר.

תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם: ״כִּי עוֹד חֲזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר״.

לֹא כְּרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁין: ״עַד עִדָּן עִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן״.

וְלָא כְּרַבִּי שִׂמְלַאי, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ״הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שְׁלִישׁ״.

וְלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ״עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ״.

אֶלָּא מַלְכוּת רִאשׁוֹנָה – שִׁבְעִים שָׁנָה, מַלְכוּת שְׁנִיָּה – חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וּמַלְכוּת בֶּן כּוֹזֵיבָא – שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה.

מַאי ״וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִיצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ (אֶת) הַקֵּץ וְלֹא בָּא – שׁוּב אֵינוֹ בָּא. אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ״. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּין וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָכֵן יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם״.

וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים, וְהוּא מְחַכֶּה, מִי מְעַכֵּב? מִדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לָמָּה מְחַכִּין? לְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״.

אָמַר אַבָּיֵי: לָא פָּחֵית עָלְמָא מִתְּלָתִין וְשִׁיתָּא צַדִּיקֵי דִּמְקַבְּלִי אַפֵּי שְׁכִינָה בְּכֹל דָּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״ – ״לוֹ״ בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָווּ. אִינִי? וְהָאָמַר רָבָא: דָּרָא דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי פַּרְסָה הָוֵאי, שֶׁנֶּאֱמַר ״סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף״! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה.

וּמִי נְפִישִׁי כּוּלֵּי הַאי? וְהָאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּיה וְהֵן מוּעָטִין. אִם אֶלֶף הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם מֵאָה הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם שְׁנַיִם הֵם – אֲנִי וּבְנִי הֵם.

לָא קַשְׁיָא, הָא דְּעָיְילִי בְּבַר, הָא דְּעָיְילִי בְּלָא בַּר.

אָמַר רַב: כָּלוּ כׇּל הַקִּיצִּין, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לָאָבֵל שֶׁיַּעֲמוֹד בְּאֶבְלוֹ. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה – נִגְאָלִין, וְאִם לָאו – אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּמַחְזִירָן לְמוּטָב.

תַּנְיָא אִידַּךְ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה – נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם״. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״? ״חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם״ – בַּעֲבוֹדָה זָרָה, ״וְלֹא בְּכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״ – לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן״?

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים