שבת פ״ה ב

גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְמַלֵּא אֶת הַקְּרָנוֹת. וְלֹא יְהֵא אֶלָּא רֹאשׁ תּוֹר יָרָק? מִי לָא תְּנַן: הָיָה רֹאשׁ תּוֹר יָרָק נִכְנָס לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֵר — מוּתָּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה סוֹף שָׂדֶה! אֵין רֹאשׁ תּוֹר בַּעֲרוּגָה.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת שָׁנִינוּ. וְהָא קָא מִיתְעָרְבִי בַּהֲדָדֵי! בְּנוֹטֶה שׁוּרָה לְכָאן וְשׁוּרָה לְכָאן.

אָמַר עוּלָּא, בְּעוֹ בְּמַעְרְבָא: הִפְקִיעַ תֶּלֶם אֶחָד עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ, מַהוּ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בָּא עִרְבּוּב וּבִיטֵּל אֶת הַשּׁוּרָה. רַב אַסִּי אָמַר: אֵין עֵירוּבוֹ מְבַטֵּל אֶת הַשּׁוּרָה. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִישּׁוּאִין, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דִּילּוּעִין, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי — מוּתָּר. שׁוּרָה אַחַת שֶׁל קִישּׁוּאִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל דִּילּוּעִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי — אָסוּר! שָׁאנֵי הָכָא דְּאִיכָּא שְׁרָאכָא.

אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה לְמַלֹּאות כׇּל גִּינָּתוֹ יָרָק — עוֹשֶׂה עֲרוּגָה שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה וְעוֹגֵל בָּהּ חֲמִשָּׁה, וּמְמַלֵּא קַרְנוֹתֶיהָ כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה.

וְהָא אִיכָּא דְּבֵינֵי וּבֵינֵי! אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: בְּמַחֲרִיב בֵּין הַבֵּינַיִים. רַב אָשֵׁי אָמַר: אִם הָיוּ זְרוּעִין שְׁתִי — זוֹרְעָן עֵרֶב, עֵרֶב — זוֹרְעָן שְׁתִי. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: עֲבוֹדַת יָרָק בְּיָרָק אַחֵר, שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְרוֹאִין אוֹתָם