סוטה י״ז ב

הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא עַל הַמְּגִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּסֵּפֶר״.

וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוֹם, וְלֹא בְּכׇל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָחָה״, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.

גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מְגִילַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה — פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא — אָתְיָא ״תּוֹרָה״ ״תּוֹרָה״. כְּתִיב הָכָא: ״וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כׇּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת״, וּכְתִיב הָתָם: ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט״, מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם — אַף מְגִילַּת סוֹטָה בַּיּוֹם.

כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ — פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: ״וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת הָאֵלֶּה״, כִּי דִּכְתִיבָא.

כְּתָבָהּ קוֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה — פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִשְׁבִּיעַ״, וְאַחַר כָּךְ ״וְכָתַב״.

כְּתָבָהּ אִיגֶּרֶת — פְּסוּלָה. ״בַּסֵּפֶר״ אָמַר רַחֲמָנָא.