תלמוד בבלי
סוטה ו׳ ב
חלק מ: דף ו׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
הָאוֹמֶרֶת ״טְמֵאָה אֲנִי״, וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה.
דַּאֲתוֹ עֵדִים אֵימַת? אִילֵּימָא מִקַּמֵּי דְּתִקְדּוֹשׁ — תִּיפּוֹק לְחוּלִּין.
אֶלָּא לְבָתַר דִּקְדוּשׁ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ — אַלְמָא בַּת מִקְדָּשׁ וּמִקְרָב הִיא, וְכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא — שַׁפִּיר קְדוּשׁ, וּמִשּׁוּם הָכִי מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת.
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, תִּיגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא — בְּטָעוּת קְדוּשׁ, וְתִיפּוֹק לְחוּלִּין!
אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: כְּגוֹן שֶׁזִּינְּתָה בָּעֲזָרָה, דְּכִי קְדוּשׁ מֵעִיקָּרָא — שַׁפִּיר קְדוּשׁ.
מַתְקֵיף לַהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא: וַהֲלֹא פִּירְחֵי כְהוּנָּה מְלַוִּין אוֹתָהּ! שֶׁזִּינְּתָה מִפִּירְחֵי כְהוּנָּה עַצְמָן.
רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּצְרְכָה לִנְקָבֶיהָ, דְּאַטּוּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה בְּכִיפָּה תָּלֵי לַהּ?
רַב פָּפָּא אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא, וּדְקָאָמְרַתְּ תִּיפּוֹק לְחוּלִּין — מִדְּרַבָּנַן, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחוֹל.
מֵתִיב רַב מָרִי: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בִּכְלִי — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה. מִשֶּׁקָּדְשָׁה בִּכְלִי — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף.
קָדַשׁ הַקּוֹמֶץ, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבוֹ עַד שֶׁמֵּת הוּא אוֹ עַד שֶׁמֵּתָה הִיא — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף.
קָרַב הַקּוֹמֶץ וְלֹא הִסְפִּיק לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם עַד שֶׁמֵּת הוּא אוֹ עַד שֶׁמֵּתָה הִיא — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת, וְתֵאָכֵל. שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאת מִתְּחִילָּה, כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.
בָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה — מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת. נִמְצְאוּ עֵדֶיהָ זוֹמְמִין — מִנְחָתָהּ חוּלִּין.
עֵדִים זוֹמְמִין קָאָמְרַתְּ?! עֵדִים זוֹמְמִין קָלָא אִית לְהוּ.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ.
״טְהוֹרָה״ — וְלֹא שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
״וּטְהוֹרָה״ — וְלֹא שֶׁתָּלְתָה לָהּ זְכוּת.
״הִיא״ — וְלֹא שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, נְהִי דְּוָיו לָא דָּרֵישׁ, וְהָא אִיכָּא