סוכה נ״ה א

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵידַע שֶׁהוּקְבַּע רֹאשׁ חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. תְּרֵי הֶיכֵּירָא עָבְדִינַן. דְּחָזֵי הַאי — חָזֵי, וְחָזֵי בְּהַאי — חָזֵי.

מֵיתִיבִי, דְּתָנֵי רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקְעִין עַל שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ יִהְיוּ תּוֹקְעִין עַל כׇּל מוּסָף וּמוּסָף — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא! תְּיוּבְתָּא.

מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״ — הוּקְּשׁוּ כׇּל חֳדָשִׁים כּוּלָּם זֶה לָזֶה. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּתִיב ״חׇדְשְׁכֶם״, וּכְתִיב ״וּבְרָאשֵׁי״ — וְאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁים, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר רַחֲמָנָא ״חׇדְשְׁכֶם״, חַד הִיא.

וְעוֹד, תַּנְיָא: בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בָּרִאשׁוֹן מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים״. בַּשֵּׁנִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים״. בַּשְּׁלִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים״.

בָּרְבִיעִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״בִּינוּ בּוֹעֲרִים בָּעָם״. בַּחֲמִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ״. בַּשִּׁשִּׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ״. וְאִם חָל שַׁבָּת בְּאֶחָד מֵהֶם, ״יִמּוֹטוּ״ יִדָּחֶה.

רַב סָפְרָא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ״הוּמְבָּהֵ״‎י״. רַב פָּפָּא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ״הוּמְהָבֵּ״‎י״. וְסִימָנָךְ, ״אַמְבּוּהָא דְסָפְרֵי״.

תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא! תְּיוּבְתָּא. וְהָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא קְרָא וּמַתְנִיתָא קָאָמַר?

אָמַר רָבִינָא: לוֹמַר שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּתְקִיעוֹת. רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אָמְרִי: לוֹמַר שֶׁמַּרְבֶּה בְּתוֹקְעִין.

וַאֲנַן, דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי, הֵיכִי עָבְדִינַן? אַבָּיֵי אָמַר: שֵׁנִי יִדָּחֶה.

רָבָא אָמַר: שְׁבִיעִי יִדָּחֶה. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: אִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶן, ״יִמּוֹטוּ״ יִדָּחֶה.

אַתְקִין אַמֵּימָר בִּנְהַרְדְּעָא, דִּמְדַלְּגִי דַּלּוֹגֵי.