תמיד כ״ז

״פִּרְחֵי כְהוּנָּה״? אָמְרִי: אִין, הָתָם, דְּלָא מָטוּ לְמֶעְבַּד עֲבוֹדָה – קָרֵי לְהוּ ״רוֹבִים״, הָכָא, דְּמָטוּ לְהוּ לְמֶעְבַּד עֲבוֹדָה – קָרֵי לְהוּ ״פִּרְחֵי״.

תְּנַן הָתָם: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: בְּבֵית אַבְטִינָס, וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד.

וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מְקוֹמוֹת: חֲמִשָּׁה – עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת. אַרְבָּעָה – עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִבִּפְנִים. חֲמִשָּׁה – עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה. וְאַרְבָּעָה – עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִבַּחוּץ. אֶחָד – בְּלִשְׁכַּת הַקׇּרְבָּן, וְאֶחָד – בְּלִשְׁכַּת הַפָּרוֹכֶת, וְאֶחָד – אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת.

מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה מִסּוּרָא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, דִּכְתִיב: ״לַמִּזְרָח הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם שְׁנָיִם לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר״.

אָמְרִי: הָנֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה הָווּ! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: לָאֲסֻפִּים – שְׁנַיִם (שְׁנַיִם).

אַכַּתִּי, עֶשְׂרִין וּתְרֵי הָווּ! הַיְאךְ דְּפַרְבָּר – חַד הֲוָה, וְאַחֲרִינָא, בְּצַוְותָּא הוּא דְּאָזֵיל וְיָתֵיב גַּבֵּיהּ – מִשּׁוּם דְּקָאֵי אַבָּרַאי.

מַאי ״לַפַּרְבָּר״? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: כְּמַאן דְּאָמַר ״כְּלַפֵּי בַּר״.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה, כְּדִכְתִיב. תְּלָתָא מִינַּיְיהוּ – דְּכֹהֲנִים, וְעֶשְׂרִין וְחַד – דִּלְוִיִּם.

וְהָא הָכָא, לְוִיִּם הוּא דִּכְתִיב! כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן – ״וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק״.

חֲמִשָּׁה – עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת, וְאַרְבָּעָה – עַל אַרְבָּעָה פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ. חֲמִשָּׁה – עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה, וְאַרְבָּעָה – עַל אַרְבָּעָה פִּנּוֹתָיו מִבַּחוּץ. מַאי שְׁנָא הַר הַבַּיִת דְּעָבְדִינַן מִתּוֹכוֹ, וּמַאי שְׁנָא עֲזָרָה דְּעָבְדִינַן מִבַּחוּץ?

אָמְרִי: הַר הַבַּיִת, דְּאִי תָּמַהּ וּבָעֵי מֵיתַב – יָתֵיב, אָמְרִינַן מִתּוֹכוֹ. עֲזָרָה, דְּאִי תָּמַהּ וּבָעֵי לְמֵיתַב – לָא מָצֵי יָתֵיב, דְּאָמַר מָר: אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד, אָמְרִינַן מִבַּחוּץ.

אָמַר מָר: חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי עֲזָרָה. וַחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הוּא דְּהָוֵי בַּעֲזָרָה?! וּרְמִינְהִי שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָּעֲזָרָה, שְׁלֹשָׁה בַּצָּפוֹן, וּשְׁלֹשָׁה בַּדָּרוֹם, וְאֶחָד בַּמִּזְרָח!

אָמַר אַבָּיֵי: תְּרֵי מִינַּיְיהוּ לָא צְרִיכִי שִׁימּוּר. רָבָא אָמַר: תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר גִּזְבָּרִין, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים. דַּל חַמְשָׁה דְּהַר הַבַּיִת – פָּשׁוּ לְהוּ תְּמָנְיָא דַּעֲזָרָה. אַלְמָא, אִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר תְּמָנְיָא הָווּ, וְאִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר שִׁבְעָה, וְאִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר חַמְשָׁה הָווּ.

לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ כּוּ׳. שֵׁינָה הוּא דְּלָא, אֲבָל הִילּוּךְ – מְהַלְּכִים. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: בִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן!

אָמְרִי: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ הִילּוּךְ נָמֵי לָא, וְהָא דְּקָתָנֵי לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים – מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: אֶלָּא פּוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, קָתָנֵי רֵישָׁא נָמֵי: לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים.

וְהָא גּוּפַהּ קָא קַשְׁיָא: וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן – שְׁמַע מִינַּהּ בִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶם! אֵימָא: נֶגֶד רָאשֵׁיהֶם.

אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁמַע מִינַּהּ: תְּפִילִּין מִן הַצַּד – שַׁרְיָין, וְלָא חָיְישִׁינַן דִּלְמָא מִיגַּנְדַּר וְנָפֵיל עֲלַיְיהוּ.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דִּכְנֶגֶד רָאשֵׁיהֶן, דְּאִי אָמְרַתְּ תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, נְהִי דְּנִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן, תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם אִיסּוּרָא דְכִלְאַיִם!

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

וְכִי תֵּימָא: כִּלְאַיִם בַּעֲלִיָּה וּלְבִישָׁה הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל מֵימַךְ תּוּתֵיהּ שַׁפִּיר דָּמֵי, וְהָתַנְיָא: ״לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ״ – אֲבָל אַתָּה מַצִּיעוֹ תַּחְתֶּיךָ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמָּא תִּיכָּרֵךְ נִימָא אַחַת עַל בְּשָׂרוֹ.

וְכִי תֵּימָא דְּמַפְסֵיק מִידֵּי, וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מִשּׁוּם קְהָלָא קַדִּישָׁא שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: אֲפִילּוּ עֶשֶׂר מַצָּעוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְכִלְאַיִם תַּחְתֵּיהֶן – אָסוּר לִישַׁן עֲלֵיהֶן. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, נֶגֶד רָאשֵׁיהֶן.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: בְּאוֹתָן שֶׁאֵין בָּהֶן כִּלְאַיִם. רַב אָשֵׁי אָמַר: בִּגְדֵי כְהוּנָּה קָשִׁין הֵן, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הָא נַמְטָא גַּמְדָּא דְּנַרֶשׁ – שַׁרְיָא.

תָּא שְׁמַע: בִּגְדֵי כְהוּנָּה, הַיּוֹצֵא בָּהֶן לִמְדִינָה – אָסוּר. וּבַמִּקְדָּשׁ, בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁבִּגְדֵי כְהוּנָּה נִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן. שְׁמַע מִינַּהּ.

וּבַמְּדִינָה לָא? וְהָתַנְיָא: בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד בּוֹ – יוֹם הַר גְּרִיזִים, דְּלָא לְמִיסְפַּד, כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא פֶּרֶק ״בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל קָרוֹב וְכוּ׳״?!

עַד אִיבָּעֵית אֵימָא: רְאוּיִין הֵן לְבִגְדֵי כְהוּנָּה.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״.

אֵירַע קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶן [וְכוּ׳].

מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: מְחִילּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ. בַּעַל קֶרִי מִשְׁתַּלֵּחַ חוּץ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.

וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן כּוּ׳. רַב סָפְרָא הֲוָה יָתֵיב בְּבֵית הַכִּסֵּא, אֲתָא רַבִּי אַבָּא נְחַר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לֵיעוּל מָר!

בָּתַר דְּנָפֵיק, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: עַד כָּאן לָא סְלֵיקְתְּ לְשֵׂעִיר, גְּמַרְתְּ מִילֵּי דְּשֵׂעִיר?! לָאו הָכִי תְּנַן: מְצָאוֹ נָעוּל – בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם! לְמֵימְרָא דְּלָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמֵיעַל!

וְרַב סָפְרָא סָבַר: דִּלְמָא מְסוּכָּן הוּא. כִּדְתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר – מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הִדְרוֹקָן, סִילוֹן הַחוֹזֵר – מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן.

אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ, וְכֵן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: חַשֵּׁיךְ תַּקֵּין נַפְשָׁךְ, וּקְדֵים תַּקֵּין נַפְשָׁךְ – כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּרְחַק. תּוּב וְגַלִּי. כַּסִּי וְקוּם.

שְׁטוֹף וּשְׁתִי. [שְׁטוֹף] וְאַחֵית. וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם – שְׁפוֹךְ מֵהֶן, וְאַחַר כָּךְ תֵּן לְתַלְמִידֶךָ.

כִּדְתַנְיָא: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶן, וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד אִיסְטְנִיס הָיָה, וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת, וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶן. רַב אָשֵׁי אָמַר: הִילְכָּךְ, הַאי תַּלְמִידָא דְּשָׁפֵיךְ קַמֵּי רַבֵּיהּ – לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם אַפְקִירוּתָא.

כׇּל מִילֵּי לָא תִּיפְלוֹט בְּאַפֵּי רַבָּךְ, בַּר מִקָּרָא וְדַיְיסָא, דְּכִפְתִילָה שֶׁל אֲבָר דָּמוּ.

תְּנַן הָתָם: אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקוֹת לְפָנָיו. וְכׇל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד וְאוֹמֵר לוֹ: ״אִישׁ הַר הַבַּיִת