תמורה כ׳ א

וּלְפִסְחוֹ וְלַאֲשָׁמוֹ — עוֹשָׂה תְּמוּרָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָתוֹ — עוֹשָׂה תְּמוּרָה, לְפִסְחוֹ וְלַאֲשָׁמוֹ — אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה.

שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, אֶלָּא הָרוֹעֶה לְהִסְתָּאֵב.

אָמַר רַבִּי: אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּפֶּסַח, הוֹאִיל וּמוֹתַר הַפֶּסַח קָרֵב שְׁלָמִים.

וְלֵימָא: אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאָשָׁם, הוֹאִיל וּמוֹתַר אָשָׁם קָרֵב עוֹלָה! רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי, וְאֵין תְּמוּרָה בְּצִבּוּר.

קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גַּבֵּי מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ, מִשּׁוּם הָכִי עוֹשָׂה תְּמוּרָה, דְּהָאִיכָּא שֵׁם עוֹלֶה עָלֶיהָ גַּבֵּי עוֹלַת הָעוֹף.

אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְפָרוֹ — תִּיקְדּוֹשׁ, דְּהָאִיכָּא פָּרַת חַטָּאת! קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הוּא, וְקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לָא עָבְדִי תְּמוּרָה.

יָחִיד שֶׁהִפְרִישׁ שָׂעִיר לִשְׂעִירָתוֹ — תִּיקְדּוֹשׁ, דְּהָאִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא! אִי נָמֵי, נָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לִשְׂעִירוֹ — תִּיקְדּוֹשׁ, דְּהָא יָחִיד מַפְרִישׁ שְׂעִירָה!

הָנֵי תְּרֵי גּוּפֵי נִינְהוּ.

חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, כִּי מַפְרֵישׁ שָׂעִיר לִשְׂעִירָתוֹ — תִּיקְדּוֹשׁ, דְּהָא אִילּוּ חָטָא הַשְׁתָּא — בַּר אֵיתוֹיֵי שָׂעִיר הוּא! הָא לָא חָטָא — לָא אִיחַיַּיב בְּשָׂעִיר.

אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי, הָא לָאו עוֹלַת הָעוֹף קָמַיְיתֵי!

רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דִּתְנַן: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ — יָבִיא כֶּבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אוֹ תּוֹר אוֹ בְּנֵי יוֹנָה.

תְּנַן הָתָם: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיָה בָּהֶן בְּהֵמָה רְאוּיָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים, וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר זְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת הֵיכִי (מקרבן) [קָרְבָן] שְׁלָמִים? הָא מִכֹּחַ קְדוּשָּׁה דְּחוּיָּיה קָאָתְיָין!

לִישָּׁנָא אַחְרִינָא, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: מִדְּקָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זְכָרִים עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלוֹת, לְמֵימְרָא דִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף אַקְדְּשִׁינְהוּ? אִי הָכִי, נְקֵבוֹת אַמַּאי יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי שְׁלָמִים? בָּעֲיָא רְעִיָּיה!

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: כֹּל מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ — לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תִּמָּכֵר שֶׁלֹּא בְּמוּם, וְאָמְרִינַן דְּטַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן — כֵּיוָן דְּלָא חַזְיָא נְקֵבָה לְאָשָׁם, לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף.

אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן גַּבֵּי נְקֵבָה לְאָשָׁם,