תמורה כ״ד ב

מַתְנִי׳ כֵּיצַד מַעֲרִימִין עַל הַבְּכוֹר? מְבַכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, אוֹמֵר: ״מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ אִם זָכָר — עוֹלָה״, יָלְדָה זָכָר — יִקְרַב עוֹלָה, ״וְאִם נְקֵבָה — זִבְחֵי שְׁלָמִים״, יָלְדָה נְקֵבָה — תִּקְרַב שְׁלָמִים.

״אִם זָכָר — עוֹלָה, וְאִם נְקֵבָה — זִבְחֵי שְׁלָמִים״, יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה — הַזָּכָר יִקְרַב עוֹלָה, וְהַנְּקֵבָה תִּקְרַב שְׁלָמִים. יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים — אֶחָד מֵהֶם יִקְרַב עוֹלָה, וְהַשֵּׁנִי יִמָּכֵר לְחַיָּיבֵי עוֹלָה, וְדָמָיו חוּלִּין.

יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת — אַחַת מֵהֶם תִּקְרַב שְׁלָמִים, וְהַשְּׁנִיָּה תִּימָּכֵר לְחַיָּיבֵי שְׁלָמִים, וְדָמֶיהָ חוּלִּין. יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: מוּתָּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. תְּנַן: אוֹמֵר אָדָם ״מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — עוֹלָה אִין, שְׁלָמִים לָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ דְּמָצֵית מַפְקְעַתְּ לֵיהּ מִקְּדוּשְּׁתַהּ!

אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה: הָנֵי מִילֵּי — בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא — בִּזְמַן הַזֶּה, דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה.

אִי בִּזְמַן הַזֶּה, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזַר, דִּלְמָא נָפֵיק רוֹב רֹאשׁוֹ וְקָשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא.

וְאֵימָא: הָכִי נָמֵי! אֲפִילּוּ הָכִי — הָא עֲדִיפָא יַתִּירָא, מִדְּאָתֵי בֵּיהּ לִידֵי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה.

אִם נְקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים — נְקֵבָה מִי קָא קָדְשָׁה בִּבְכוֹרָה? סֵיפָא אָתְיָא לִבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ.

יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים כּוּ׳. אָמְרִי: אִי בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ, הַיְאךְ דְּאַקְדֵּישׁ עוֹלָה — לֶיהְדַּר עוֹלָה, אִידַּךְ נֶהֱוֵי בִּקְדוּשְּׁתַיהּ דְּאִימֵּיהּ! סֵיפָא אֲתָאן לְבֶהֱמַת חוּלִּין.

יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳.