תמורה ט׳ ב

וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיָּמִיר בּוֹ?

אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי שְׁנֵי גוּפִים וּקְדוּשָּׁה אַחַת — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא מִתְכַּפֵּר.

אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת, וְגוּף אֶחָד — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא הוּמַם!

וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת — לָא, מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה הָא אִיתְּמַר בַּהּ חֲדָא זִימְנָא. שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַהוּ? תֵּיקוּ.

לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בָּעֵי רַבִּי אָבִין לְרַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין — הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהֵמִיר בּוֹ, וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר?

נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר?

אָמַר אַבָּיֵי: הֵי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף — לָא נִיבְעֵי הוּמַם וְחִלְּלוֹ בְּאַחֵר! אִי גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר] בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה — לָא נִיבְעֵי נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר!

וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: הוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיָמִיר? מִי אָמְרִינַן: בְּאָשָׁם רִאשׁוֹן הוּא דְּאֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר, אֲבָל בְּגוּף (אֶחָד) [אַחֵר], אַף עַל גַּב דְּקַדִּישׁ אוֹתָהּ קְדוּשָּׁה — חוֹזֵר וּמֵמִיר, אוֹ דִלְמָא: כֹּל בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר?

וְאִם תִּימְצָא לוֹמַר הַדִּין גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר], כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה קָאֵים — אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר, אֶלָּא נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה רִאשׁוֹן לְעוֹלָה, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר בּוֹ?

מִי אָמְרִינַן: כִּי אֵין מֵמִיר וְחוֹזֵר וּמֵמִיר — הָנֵי מִילֵּי אוֹתוֹ הַגּוּף בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, אֲבָל אוֹתוֹ הַגּוּף בִּקְדוּשָּׁה אַחֶרֶת — חוֹזֵר וּמֵמִיר, אוֹ דִלְמָא: אַף עַל קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת, כֵּיוָן דְּאוֹתוֹ הַגּוּף הוּא — אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר? תֵּיקוּ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.

אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי? אָמַר קְרָא: ״וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית״ — מַקְדִּישׁ, וְלֹא הַמַּתְפִּיס.

בָּעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהוּמַם, וְהוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ, וְחִלְּלוֹ חֲבֵירוֹ, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ?

אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא נִתְכַּפֵּר!

אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת, וְגוּף אֶחָד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — תִּיבְּעֵי בְּלֹא הוּמַם!

וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: אִם תִּימְצָא לוֹמַר שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת לָא — מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה אִיתּוֹסַף בַּהּ חֲדָא זִימְנָא חוֹמֶשׁ, שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַאי? תֵּיקוּ.

לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בָּעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר וְהוֹסִיף חוֹמֶשׁ, נִתְכַּפְּרוּ בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ?

אָמַר אַבָּיֵי: הָדֵין קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, אִי קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — לָא נִיבְּעֵי לֵיהּ הוּמַם, אִי גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר] בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה כּוּ׳.

וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ? מִי אָמְרִינַן: בְּאָשָׁם קַמָּא הוּא דְּמוֹסֵיף, אֲבָל בְּגוּף (אֶחָד) [אַחֵר], אַף עַל גַּב דְּקָאֵים בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, [אֵין] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ,