יבמות קי״ט א

הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְצָרָתָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: ״מֵת בַּעְלִיךְ״ — לֹא תִּנָּשֵׂא, וְלֹא תִּתְיַיבֵּם עַד שֶׁתֵּדַע שֶׁמָּא מְעוּבֶּרֶת הִיא צָרָתָהּ.

הָיְתָה לָהּ חָמוֹת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. יָצְתָה מְלֵיאָה — חוֹשֶׁשֶׁת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת.

גְּמָ׳ מַאי ״הִיא צָרָתָהּ״? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: לְהָא צָרָה הוּא דְּחָיְישִׁינַן, אֲבָל לְצָרָה אַחֲרִיתִי לָא חָיְישִׁינַן.

לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִּתְיַיבֵּם וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא יַבּוֹמֵי לָא, דְּדִלְמָא מִיעַבְּרָא, וְקָפָגְעָה בְּאֵשֶׁת אָח דְּאוֹרָיְיתָא. אֶלָּא לֹא תִּנָּשֵׂא, אַמַּאי? הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת!

לֵימָא רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא?

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כִּי אָזְלִי רַבָּנַן בָּתַר רוּבָּא — רוּבָּא דְּאִיתֵיהּ קַמַּן, כְּגוֹן תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת וְסַנְהֶדְרִי. אֲבָל רוּבָּא דְּלֵיתֵיהּ קַמַּן — לָא אָזְלִי רַבָּנַן בָּתַר רוּבָּא.

וַהֲרֵי קָטָן וּקְטַנָּה, דְּרוּבָּא דְּלֵיתָא קַמַּן הִיא, וְאָזְלִי רַבָּנַן בָּתַר רוּבָּא! דְּתַנְיָא: קָטָן וּקְטַנָּה לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: יָפֶה אָמַרְתָּ שֶׁאֵין חוֹלְצִין. ״אִישׁ״ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, וּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ. אֶלָּא מָה טַעַם אֵין מְיַיבְּמִין!

אָמַר לָהֶם: קָטָן שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס, קְטַנָּה שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַיְלוֹנִית, וְנִמְצְאוּ פּוֹגְעִים בְּעֶרְוָה. וְרַבָּנַן סָבְרִי: זִיל בָּתַר רוּבָּא דִּקְטַנִּים, וְרוֹב קְטַנִּים לָאו סָרִיסֵי נִינְהוּ. זִיל בָּתַר רוֹב קְטַנּוֹת, וְרוֹב קְטַנּוֹת לָאו אַיְלוֹנִית נִינְהוּ. אֶלָּא, מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא.

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא כְּרַבִּי מֵאִיר, אֵימָא סֵיפָא: הָיְתָה לָהּ חָמוֹת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. אַמַּאי? הַלֵּךְ אַחַר רוֹב נָשִׁים, וְרוֹב נָשִׁים מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת, מִיעוּט מַפִּילוֹת, וְכׇל הַיּוֹלְדוֹת — מֶחֱצָה זְכָרִים וּמֶחֱצָה נְקֵבוֹת. סְמוֹךְ מִיעוּטָא דְמַפִּילוֹת לְמֶחֱצָה נְקֵבוֹת, וְהָווּ לֵיהּ זְכָרִים מִיעוּטָא — וְלֵיחוּשׁ!

דִּלְמָא כֵּיוָן דְּאִיחְזְקָה לַשּׁוּק, לָא חָיֵישׁ. רֵישָׁא דְּאִיחְזַק לְיִיבּוּם — תִּיַּיבַּם!

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: רֵישָׁא דְּאִיסּוּר כָּרֵת — חָשְׁשׁוּ, סֵיפָא דְּאִיסּוּר לָאו — לֹא חָשְׁשׁוּ.

אָמַר רָבָא: מִכְּדֵי, הָא דְּאוֹרָיְיתָא וְהָא דְּאוֹרָיְיתָא — מָה לִי אִיסּוּר כָּרֵת מָה לִי אִיסּוּר לָאו?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: