יבמות י״ט ב

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶם פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר — לֹא נִפְטְרָה צָרָה. כְּנָסָהּ וָמֵת, וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ אָח, אוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ אָח וְאַחַר כָּךְ כְּנָסָהּ, וָמֵת — שְׁתֵּיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם.

כְּנָסָהּ וְנוֹלַד לוֹ אָח, וְאַחַר כָּךְ מֵת — שְׁתֵּיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וּבָא וּמְצָאָהּ בְּהֶיתֵּר, וְלֹא עָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּר — מְיַיבֵּם לְאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, אוֹ חוֹלֵץ לְאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.

הָא בָּבָא דְסֵיפָא לְמַאן קָתָנֵי לַהּ? אִילֵּימָא לְרַבִּי מֵאִיר קָתָנֵי לַהּ — מִכְּדִי לָא שָׁנֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר בֵּין יִיבֵּם וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בֵּין נוֹלַד וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם?! לְעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ!

אֶלָּא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּבְיִיבֵּם וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד — פְּלִיג, בְּנוֹלַד וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם — לָא פְּלִיג. שְׁמַע מִינַּהּ.

אָמַר מָר: עָמַד הַשֵּׁנִי לַעֲשׂוֹת מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק לַעֲשׂוֹת מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ עַד שֶׁנּוֹלַד לוֹ אָח, וָמֵת — רִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, וּשְׁנִיָּה — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת. מַאי ״עָמַד״, וּמַאי ״לֹא הִסְפִּיק״? אִי עֲבַד — עֲבַד, וְאִי לָא עֲבַד — לָא עֲבַד!

אֶלָּא: ״עָמַד״ — מִדַּעְתָּהּ, וְ״לֹא הִסְפִּיק״ — מִדַּעְתָּהּ, אֶלָּא בְּעַל כׇּרְחָהּ, וּדְלָא כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, רַבִּי אוֹמֵר: קָנָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי — גָּמַר מִבִּיאָה דִיבָמָה: מָה בִּיאָה דִיבָמָה — בְּעַל כׇּרְחָהּ, אַף קִדּוּשִׁין דִּיבָמָה — בְּעַל כׇּרְחָהּ. וְרַבָּנַן גָּמְרִי מִקִּדּוּשִׁין דְּעָלְמָא: מָה קִדּוּשִׁין דְּעָלְמָא — מִדַּעְתָּהּ, אַף קִדּוּשִׁין דִּיבָמָה — מִדַּעְתָּהּ.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר מִילֵּי דִיבָמָה מִמִּילֵּי דִיבָמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, וּמָר סָבַר: מִילֵּי דְקִדּוּשִׁין מִמִּילֵּי דְקִדּוּשִׁין הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף.

עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ אָח, אוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ אָח וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, וָמֵת — רִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, וּשְׁנִיָּה — חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אַהֵיָיא קָאֵי? אִילֵּימָא אַנּוֹלַד לוֹ אָח וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר — הָא אָמְרַתְּ בְּנוֹלַד וּלְבַסּוֹף יִיבֵּם לָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא אַעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ אָח.

חָלַץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר לֹא נִפְטְרָה צָרָה. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דַּהֲוַאי צָרָה וַדַּאי, וּבַעֲלַת מַאֲמָר סָפֵק, וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי.

יָתֵיב רַב מְנַשֶּׁה בַּר זְבִיד קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וְיָתֵיב וְקָאָמַר: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן?! כִּדְאָמַר טַעְמָא: הוֹאִיל וּבָא וּמְצָאָהּ בְּהֶיתֵּר, וְלֹא עָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּר!

אֶלָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ״, עֲדַיִין יִבּוּמִים הָרִאשׁוֹנִים עָלֶיהָ. אֶלָּא הָא דִּתְנַן: כְּנָסָהּ — הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכׇל דָּבָר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד