יבמות מ׳ ב

הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ, וּבְאֵם אִמָּהּ, וּבְאֵם אָבִיהָ, וּבְבִתָּהּ, וּבְבַת בִּתָּהּ, וּבְבַת בְּנָהּ, וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּימֶת. וְהָאַחִין מוּתָּרִין.

וְהִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו, וּבַאֲבִי אָבִיו, וּבִבְנוֹ, וּבְבֶן בְּנוֹ, בְּאָחִיו, וּבְבֶן אָחִיו.

מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.

גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה, אוֹ לֹא?

בְּעֶרְוָה דְּאוֹרָיְיתָא — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן שְׁנִיּוֹת, בַּחֲלוּצָה — לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן שְׁנִיּוֹת, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא.

תָּא שְׁמַע: הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ, וְאִילּוּ ״אֵם אֵם אִמָּהּ״ — לָא קָתָנֵי!

דִּלְמָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא תָּנֵי, מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא ״וְהָאַחִין מוּתָּרִין״, וְאִי תָּנָא ״אֵם אֵם אִמָּהּ״, הֲוָה אָמֵינָא: הָאַחִין מוּתָּרִין דַּוְקָא בְּאֵם אֵם אִמָּהּ, אֲבָל בְּאֵם אִמָּהּ וּבְאִמָּהּ — לֹא.

וְלִיתְנֵי ״אֵם אֵם אִמָּהּ״, וְלִיתְנֵי ״הָאַחִין מוּתָּרִין בְּכוּלָּן״! קַשְׁיָא.

תָּא שְׁמַע: הִיא אֲסוּרָה בְּאָבִיו וּבַאֲבִי אָבִיו. קָתָנֵי מִיהָא אֲבִי אָבִיו, מַאי לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ!

לָא, מִשּׁוּם מִיתָנָא, דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ.

תָּא שְׁמַע: וּבְבֶן בְּנוֹ. מַאי לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ, דְּהָוְיָא לַהּ (מִשּׁוּם) אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו!

לָא, מִשּׁוּם מִיתָנָא, וְהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו.

הָא אַמֵּימָר מַכְשַׁר בְּאֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו!

אַמֵּימָר מוֹקֵי לַהּ בְּבַר בְּרָא דְּסָבָא.

אִי הָכִי, הַיְינוּ אָחִיו וּבֶן אָחִיו? תְּנָא אָחִיו מִן הָאָב, וְקָתָנֵי אָחִיו מִן הָאֵם.

תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אַרְבַּע מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְאַרְבַּע מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: אָב וּבְנוֹ, אָחִיו, וּבֶן אָחִיו — מִדִּבְרֵי תוֹרָה. אֲבִי אָבִיו, וַאֲבִי אִמּוֹ, בֶּן בְּנוֹ, וּבֶן בִּתּוֹ — מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים

קָתָנֵי מִיהָא אֲבִי אָבִיו. מַאי לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ, וְהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ!

לָא, מִשּׁוּם מִיתָנָא, דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בְּנוֹ.

תָּא שְׁמַע: אֲבִי אִמּוֹ. מַאי לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ, דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בִּתּוֹ!

לָא, מִשּׁוּם מִיתָנָא, דְּהָוְיָא לַהּ כַּלַּת בִּתּוֹ.

תָּא שְׁמַע: וּבֶן בְּנוֹ. מַאי לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ, דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲבִי אָבִיו!

לָא, מִשּׁוּם מִיתָנָא, וְהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו.

וְהָא אַמֵּימָר מַכְשִׁיר בְּאֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אָבִיו! אַמֵּימָר מוֹקֵים לַהּ מִשּׁוּם חוֹלֵץ, וְקָסָבַר גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה.

תָּא שְׁמַע: וּבְבֶן בִּתּוֹ. מַאי לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ, דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲבִי אִמּוֹ!

לָא, מִשּׁוּם מִיתָנָא, דְּהָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אֲחִי אֲבִי אִמּוֹ. וְהָא גַּבֵּי שְׁנִיּוֹת דְּעֶרְוָה לֹא גָּזְרוּ!

אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם חוֹלֵץ, וּשְׁמַע מִינַּהּ גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בַּחֲלוּצָה? שְׁמַע מִינַּהּ.

מוּתָּר אָדָם וְכוּ׳. אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: הַבָּא עַל צָרַת חֲלוּצָה — הַוָּלָד מַמְזֵר. מַאי טַעְמָא? בְּאִיסּוּרַהּ קָיְימָא.

אָמַר רַב יוֹסֵף, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא צָרָה אַבָּרַאי, מִשּׁוּם הָכִי מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ צָרָה כַּחֲלוּצָה דָּמְיָא, אַמַּאי מוּתָּר?

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: בֵּין הוּא, בֵּין אַחִין — אֵין חַיָּיבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת, וְלֹא עַל צָרָתָהּ כָּרֵת.

אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: וְתִסְבְּרַאּ אֲחוֹת חֲלוּצָה דְּאוֹרָיְיתָא? וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי אָחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

מַאי שְׁנָא הַאי, וּמַאי שְׁנָא הַאי?