יומא כ״ד ב

״וּלְמִבֵּית לַפָּרוֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם״, ״אֶל מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת״ הוּא דַּעֲבוֹדַת מַתָּנָה וְלֹא עֲבוֹדַת סִילּוּק. הָא בַּחוּץ — אֲפִילּוּ עֲבוֹדַת סִילּוּק.

אִי הָכִי, ״וַעֲבַדְתֶּם״ נָמֵי, ״אֶל מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת״ הוּא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה. הָא בַּחוּץ — אֲפִילּוּ עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה!

״וַעֲבַדְתֶּם״ הֲדַר עָרְבֵיהּ קְרָא.

בָּעֵי רָבָא: עֲבוֹדַת סִילּוּק בַּהֵיכָל, מַהוּ? לִפְנִים מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ לְחוּץ מְדַמֵּינַן לֵיהּ?

הֲדַר פַּשְׁטַהּ: ״מִבֵּית״, ״וּלְמִבֵּית״.

אֶלָּא מֵעַתָּה, זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִידּוּר בָּזִיכִין. סִידֵּר בָּזִיכִין לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִילּוּק וְהַקְטָרָה.

זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמְנוֹרָה לִיחַיַּיב! אִיכָּא נְתִינַת פְּתִילָה. נָתַן פְּתִילָה לִיחַיַּיב! אִיכָּא נְתִינַת שֶׁמֶן.

נָתַן שֶׁמֶן לִיחַיַּיב! אִיכָּא הַדְלָקָה. הִדְלִיק לִיחַיַּיב! הַדְלָקָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא.

וְלָא? וְהָתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ״, לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת! הַצָּתַת אֲלִיתָא — עֲבוֹדָה הִיא, הַדְלָקָה — לָאו עֲבוֹדָה הִיא.

אֶלָּא מֵעַתָּה, זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. סִידֵּר שְׁנֵי גְזִירִין לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִידּוּר אֵבָרִים.

וְהָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים חַיָּיב! בְּהָא פְּלִיגִי, מָר סָבַר: עֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא, וּמָר סָבַר: לָאו עֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: עֲבוֹדוֹת שֶׁזָּר חַיָּיב עֲלֵיהֶם מִיתָה: זְרִיקַת דָּם בֵּין לְפָנִים בֵּין לִפְנַי וְלִפְנִים, וְהַמַּזֶּה בְּחַטַּאת הָעוֹף, וְהַמְמַצֶּה וְהַמַּקְטִיר בְּעוֹלַת הָעוֹף, וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם, וּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין יַיִן.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי: עֲבוֹדוֹת שֶׁזָּר חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִיתָה: הַמֵּרִים אֶת הַדֶּשֶׁן, וְשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבִּפְנִים, וְשֶׁבִּמְצוֹרָע, וְהַמַּעֲלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בֵּין דָּבָר כָּשֵׁר בֵּין דָּבָר פָּסוּל.

לָמָּה מְפַיְּסִין? לָמָּה מְפַיְּסִין?! כְּדַאֲמַרַן! אֶלָּא: לָמָּה מְפַיְּסִין וְחוֹזְרִין וּמְפַיְּסִין!

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ כׇּל הָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יַחְדָּיו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ״.

בַּמֶּה מְפַיְּסִין? רַב נַחְמָן אָמַר: בְּבִגְדֵי חוֹל, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ.

רַב נַחְמָן אָמַר: בְּבִגְדֵי חוֹל, דְּאִי אָמְרַתְּ בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אִיכָּא בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת דְּחָמְסִי וְעָבְדִי. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, דְּאִי אָמְרַתְּ בְּבִגְדֵי חוֹל, אַגַּב חַבִּיבוּתֵיהּ מִיקְּרוּ וְעָבְדִי.

אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּתְנַן: מְסָרוּן לַחַזָּנִין וְהָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָן אֶת בִּגְדֵיהֶן, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבַד.