יומא מ״ח ב

חִישֵּׁב בַּחֲתִיַּית גֶּחָלִים, מַהוּ? מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּמִצְוָה דָּמוּ, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: הוֹלָכָה בִּשְׂמֹאל, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת, תְּנֵיתוּהָ: נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ.

וְנִפְשׁוֹט לְהוּ מֵהָא דִּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ!

אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הוֹלָכָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל הוֹלָכָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה — לָא, קָמַשְׁמַע לַן.