יומא ס׳ ב

רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּפְּרִין בּוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: דְּבָרִים הַמִּתְכַּפְּרִין בָּהֶן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה.

אַטּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה ״מָקוֹם״ כְּתִיב? אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה: כְּתִיב ״זֹאת״, וּכְתִיב ״אַחַת״. חַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי לָבָן מִבַּחוּץ, וְחַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי זָהָב.

וְרַבִּי נְחֶמְיָה: חַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי זָהָב, וְחַד לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם דְּלָא מְעַכְּבִי. וְרַבִּי יְהוּדָה: אִי מְעַכְּבִי — מְעַכְּבִי, וְאִי לָא מְעַכְּבִי — לָא מְעַכְּבִי.

כִּדְתַנְיָא: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקּוֹדֶשׁ״, אִם כִּפֵּר — כִּלָּה, וְאִם לֹא כִּפֵּר — לֹא כִּלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר: אִם כִּלָּה — כִּפֵּר, וְאִם לֹא כִּלָּה — לֹא כִּפֵּר, שֶׁאִם חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

וְאָמְרִינַן: מַאי בֵּינַיְיהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְחַד אָמַר: שִׁירַיִם מְעַכְּבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנָּא רַבִּי נְחֶמְיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִם מְעַכְּבִי! קַשְׁיָא.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: קְטוֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קוֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ שֶׁל פַּר — לָא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. כְּמַאן — דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: כִּי כְּתִיבָא ״חוּקָּה״ — בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן מִבִּפְנִים הוּא דִּכְתִיבָא!

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, צוֹרֶךְ פְּנִים — כִּפְנִים דָּמֵי. תְּנַן: אִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחֲזוֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִילָּה מִבִּפְנִים. וְאִם אִיתָא, יַחְזוֹר וְיַחְפּוֹן מִבְּעֵי לֵיהּ!