תלמוד בבלי
זבחים ק״ה
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
בָּתַר רוֹב אֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְהָא נְפַק לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא בָּתַר בְּהֵמָה שָׁדֵינַן לֵיהּ? תֵּיקוּ.
רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מַתְנֵי לַהּ בְּגַבְרֵי, בְּמִתְעַסְּקִין בּוֹ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וּנְפַקוּ תְּלָתָא וּפָשׁוּ לְהוּ תְּרֵי – מַאי? בָּתַר רוֹב מִתְעַסְּקִין אָזְלִינַן, אוֹ בָתַר בְּהֵמָה אָזְלִינַן? תֵּיקוּ.
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁיָּצְאוּ וְחָזְרוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ – אִיטַּמּוֹ לְהוּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדוּר הֲדוּר?
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, תָּא שְׁמַע: הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָן בְּמוֹטוֹת, הָרִאשׁוֹנִים יָצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ אִיטַּמּוֹ – הָנָךְ דְּאִיכָּא גַּוַּאי (לִיטָּמֵא) [לִיטַּמּוֹ]!
אָמַר רָבִינָא: וְתִסְבְּרָא?! הָא בָּעֵינָא ״וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה״, וְלֵיכָּא!
אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הֵיכִי בָּעֵי לַהּ? כְּגוֹן דִּנְקִיטִי לַהּ בְּבָקוּלְסֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרִים וּפָרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – הַמְשַׁלֵּחַ, הַשּׂוֹרְפָן וְהַמּוֹצִיאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים; וְהֵן עַצְמָן אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים, אֲבָל מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּרָה וּפָרִים מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינוֹ מְטַמֵּא. שֶׁהוּא חַי, וְהַחַי אֵינוֹ מְטַמֵּא אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ״ –
מָה זְרָעִים – שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר; אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. יָצְתָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – שֶׁסּוֹפָהּ לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר.
אֶלָּא לְרַבָּנַן – אִי אִית לְהוּ דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֲפִילּוּ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ! אִי לֵית לֵיהּ, אֲפִילּוּ פָּרָה וּפָרִים מְנָלַן?
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: צְרִיכִין הֶכְשֵׁר טוּמְאָה מִמָּקוֹם אַחֵר.
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, מַהוּ שֶׁיְּטַמְּאוּ אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין בִּפְנִים כְּבַחוּץ? מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא?
בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, לְרַבִּי מֵאִיר, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא בִּכְזַיִת?
דְּמַחֲתָא לְאַרְעָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; דְּנָקֵיט בְּפוּמֵּיהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ: מְחוּסַּר קְרִיבָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא?
בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ:
מְחוּסָּר קְרִיבָה לָאו כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי.
אֵיתִיבֵיהּ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין בִּכְבֵיצָה. מַאי, לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא?
לָא, רַבָּנַן הִיא.
וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר; וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר; וּמִדְּרֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי מֵאִיר!
מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר; רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן?!
אִין; רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן.
אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַבִּי זֵירָא: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי הָא מִילְּתָא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – לְרַבִּי מֵאִיר, מוֹנִין לָהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי?
אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דִּמְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, כֹּל הֵיכָא דְּאֵין מְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַמֵּי בַּר חִיָּיא, וְאָמְרִי לַהּ מֵרַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא, הָא דִּתְנַן: חִיבּוּרֵי אוֹכְלִין עַל יְדֵי מַשְׁקִין – חִיבּוּר לְטוּמְאָה קַלָּה, וְאֵין חִיבּוּר לְטוּמְאָה חֲמוּרָה;
מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי?
אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דִּמְטַמֵּא אָדָם – מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אֵין מְטַמֵּא אָדָם – אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי.
יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, כָּאן – לְמַחֲנֶה אַחַת; לוֹמַר לָךְ: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת – מְטַמֵּא בְּגָדִים.
וְהִיא גּוּפַהּ מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַחֲנֶה אַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפַר הָעֵדָה: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״; לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בַּדֶּשֶׁן – שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״; לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי ״מִחוּץ לְמַחֲנֶה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״חוּץ לַמַּחֲנֶה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״חוּץ לַמַּחֲנֶה״; מָה לְהַלָּן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אַף כָּאן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וּמָה לְהַלָּן – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,