זבחים ק״ט ב

וּכְזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

חֲצִי זַיִת בָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבְעוֹלָה, חֲצִי זַיִת בָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל. וּמִנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק.

מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח.

מַתְנִי׳ הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן. וְכוּלָּן שֶׁהִקְרִיב בִּפְנִים וְשִׁיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב.

וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ כׇּל שֶׁהוּ, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – פָּטוּר.

הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵימוּרִים בַּחוּץ – חַיָּיב.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. חֲצִי פְרָס בִּפְנִים – פָּטוּר.

קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: מַאי פָּטוּר – פָּטוּר זָר; אַמַּאי? הַקְטָרָה הִיא!

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מַאי פָּטוּר – פָּטוּר צִיבּוּר.

אָמַר רַבִּי זֵירָא, אִי קַשְׁיָא לִי – הָא קַשְׁיָא לִי: הָא דְּאָמַר רַב עֲלַהּ, בְּהָא – אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה; דְּהָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָאו הַקְטָרָה הִיא קָאָמַר!

אָמַר רַבָּה: בְּהַקְטָרָה דְּהֵיכָל – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.

כִּי פְּלִיגִי – בְּהַקְטָרָה דִּפְנִים; דְּמָר סָבַר: ״מְלֹא חׇפְנָיו״ דַּוְקָא, וּמָר סָבַר: ״מְלֹא חׇפְנָיו״ לָאו דַּוְקָא.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא כִּי קָא כְתִיבָא ״חֻקָּה״ – בְּהַקְטָרָה דִּפְנִים הוּא דִּכְתִיב!

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּהַקְטָרָה בִּפְנִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי.

כִּי פְּלִיגִי – בְּהַקְטָרָה דְּחוּץ; מָר סָבַר: יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ, וּמָר סָבַר: לָא יָלְפִינַן.

אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא חוּץ מֵחוּץ לָא יָלְפִי רַבָּנַן, פְּנִים מֵחוּץ מִיבְּעֵי?!

מָה הִיא? דְּתַנְיָא: יָכוֹל הַמַּעֲלֶה פָּחוֹת מִכְּזַיִת קוֹמֶץ וּפָחוֹת מִכְּזַיִת אֵימוּרִין, וְהַמְנַסֵּךְ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן [פָּחוֹת] מִשְּׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם – יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַעֲשׂוֹת״ – עַל הַשָּׁלֵם חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר.

וְהָא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִּין, דְּאִית בְּהוּ כַּמָּה זֵיתִים – וְלָא יָלְפִי רַבָּנַן חוּץ מִחוּץ!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּקַבְעִינְהוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי פְּרָס