זבחים ק״י ב

חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי הֶחָג בֶּחָג בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם (שֶׁהִקְרִיבוּ) [שֶׁהִקְרִיבָן] בַּחוּץ – חַיָּיב.

גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּדָמִים.

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי הֶחָג [בֶּחָג] בַּחוּץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מְנַחֵם יוֹדְפָאָה: רַבִּי אֶלְעָזָר – בְּשִׁטַּת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּאוֹרָיְיתָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וּנְסָכֶיהָ״ – בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן.

אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִי – מָה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין, אַף כָּאן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין?! וְהָא רַבִּי אֶלְעָזָר ״מֵי הֶחָג״ קָאָמַר! אִי – מָה לְהַלָּן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אַף כָּאן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה?! [וְרַבִּי אֶלְעָזָר] ״בֶּחָג״ קָאָמַר!

אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי; דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת, עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם בֶּחָג בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר (בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן) אוֹמֵר: אִם מִלְּאָן לְשֵׁם חַג – חַיָּיב.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּיֵשׁ שִׁיעוּר בְּמַיִם קָמִיפַּלְגִי.

רַב פָּפָּא אָמַר: