זבחים קי״ג א

וּמַתַּן סָבִיב, וּתְנוּפָה, וְהַגָּשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מִנְחָה בְּבָמָה, וְכִיהוּן, וּבִגְדֵי שָׁרֵת, וּכְלֵי שָׁרֵת, וְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וּמְחִיצָה לְדָמִים, וְרִיחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

אֲבָל הַזְּמַן, הַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא – שָׁוִין בָּזֶה וּבָזֶה.

גְּמָ׳ מַאי חוּץ מִגִּתָּהּ? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חוּץ מִמָּקוֹם הַבָּדוּק לָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וַהֲלֹא כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא!

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטָהּ לִפְנִים מִן חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.

וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטָהּ חוּץ לַחוֹמָה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח! דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחַט... וְהִזָּה״ –

מָה הַזָּאָתָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, אַף שְׁחִיטָתָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. וְכִי תֵּימָא דְּלָא מַקֵּישׁ, וְהָא אִתְּמַר: שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: פְּסוּלָה – ״וְשָׁחַט... וְהִזָּה״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּשֵׁרָה – ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט״.

וְאִיתְּמַר נָמֵי, שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה – ״וְשָׂרַף... וְהִזָּה״.

וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר כְּשֵׁרָה – ״עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף״; מְקוֹם שֶׁפּוֹרֶשֶׁת לְמִיתָה, שָׁם תְּהֵא שְׂרֵיפָתָהּ.

אָמְרִי: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר; לָא מִיבַּעְיָא חוּץ לַחוֹמָה – דְּרַחוֹקֵי רַחֲקַהּ; אֶלָּא אֲפִילּוּ לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – דְּקָרוֹבֵי קָרְבַהּ, וְאֵימָא תִּתַּכְשַׁר – קָא מַשְׁמַע לַן.

אָמַר מָר, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וַהֲלֹא כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמָר סָבַר: לֹא יָרַד.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״בֶּן אָדָם אֱמׇר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם״.

רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר, אַתְמוֹהֵי מַתְמַהּ קְרָא: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִי לָא מְטוֹהָרָה אַתְּ?! כְּלוּם יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זָעַם?! וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: כִּפְשָׁטֵיהּ – אָרֶץ לֹא מְטוֹהָרָה אַתְּ; מִי לֹא יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זָעַם?!

אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: חֲצֵירוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל הַסֶּלַע, וְתַחְתֵּיהֶן חָלוּל מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, וּמְבִיאִין נָשִׁים מְעוּבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת, וּמְגַדְּלוֹת שָׁם בְּנֵיהֶם לַפָּרָה.

וּמְבִיאִין שְׁוָורִים, וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן, וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָן, וּמִלְּאוּ וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָן.

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מַעֲלָה עָשׂוּ בַּפָּרָה.

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: פַּעַם אֶחָד מָצְאוּ עֲצָמוֹת בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים, וּבִקְּשׁוּ לִגְזוֹר טוּמְאָה עַל יְרוּשָׁלַיִם. עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: לֹא בּוּשָׁה וּכְלִימָּה הִיא לָנוּ, שֶׁנִּגְזוֹר טוּמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ?! אַיֵּה מֵתֵי מַבּוּל? אַיֵּה מֵתֵי נְבוּכַדְנֶצַּר?

מִדְּקָאָמַר הָכִי, לָאו לְמֵימְרָא דְּלָא הֲווֹ? וּלְטַעְמָיךְ, הֲרוּגֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָכִי נָמֵי דְּלָא הֲווֹ?! אֶלָּא הֲווֹ, וּפַנִּינְהוּ; הָכָא נָמֵי – הֲווֹ וּפַנִּינְהוּ. וְאִי אִפַּנּוֹ,