זבחים י״ב ב

יֵשׁ דִּחוּי בְּדָמִים.

אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּמֵּד, וְחָזַר בּוֹ – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה.

אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּטָּה, וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה.

וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – מִשּׁוּם דְּהוּא דָּחֵי נַפְשֵׁיהּ בְּיָדַיִם; אֲבָל הָכָא דְּמִמֵּילָא אִידְּחִי – כְּיָשֵׁן דָּמֵי.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא – מִשּׁוּם דְּאֵין בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר; אֲבָל הָכָא דְּיֵשׁ בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְהוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְחָזְרוּ בָּהֶן, מַהוּ? מִי הָוֵי דָּחוּי, אוֹ לָא הָוֵי דָּחוּי?

אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: כִּי פָּתַח רַבִּי יוֹחָנָן בִּדְחוּיִין – מֵהָא פָּתַח. מַאי טַעְמָא? הָתָם – גַּבְרָא אִידְּחִי, קׇרְבָּן לָא אִידְּחִי; הָכָא – קׇרְבָּן נָמֵי אִידְּחִי.

אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבְּלַנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן כּוּ׳. לְמָה לִי לְמִתְנָא ״שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן״? דְּכוּלְּהוּ בַּחֲדָא שִׁיטְתָא הֲווֹ קָיְימִי.

לֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה.

אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּבֶן עַזַּאי? ״עוֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״ – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה.

אָשָׁם נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ״הוּא״!

הָהוּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב.

הַאי נָמֵי לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב!

תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי.

גַּבֵּי אָשָׁם נָמֵי תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי!

אֶלָּא בֶּן עַזַּאי בְּקַל וָחוֹמֶר מַיְיתֵי לַהּ: וּמָה חַטָּאת שֶׁאֵינָהּ כָּלִיל, שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת!

פֶּסַח יוֹכִיחַ.

מָה לְפֶסַח, שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ!

חַטָּאת תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין; לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן פָּסוּל; אַף אֲנִי אָבִיא עוֹלָה – שֶׁהִיא קָדָשִׁים, וּשְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה.

מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת!

בֶּן עַזַּאי,