זבחים י״ג ב

אֶלָּא לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט עַל מְנָת לְקַבֵּל דָּמָהּ לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי מְקַבֵּל דָּמָהּ עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״.

אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: וּשְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – לָא פָּסְלָה בְּהוּ מַחְשָׁבָה?!

וְהָתְנַן: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת אֲכִילַת אָדָם, וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ.

לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי זוֹרֵק עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹפֵךְ שִׁירַיִם עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לְמָחָר״.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: שָׁמַעְתִּי שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת פְּנִימִית.

שַׁמְעַהּ אִילְפָא, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב פְּדָא. אֲמַר: כְּלוּם לָמַדְנוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת (בהן) [בָּהּ].

וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל!

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – מֵרִבּוּיָא דִּקְרָאֵי קָאָתְיָא; הָכָא נָמֵי, מֵרִבּוּיָא דִּקְרָא קָאָתֵי.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בַּעֲלִיָּה זוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּלוּם לָמְדוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת (בהן) [בָּהּ]!

וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל!

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִין, הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ. הוֹאִיל וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ פּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פּוֹסֵל בְּחַטָּאת; מָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ הַפּוֹסֵל בְּחַטָּאת – מוֹצִיאָהּ מִידֵי פִּיגּוּל.

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִצִּדַּהּ תְּבָרַאּ! מָה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים; תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת בִּלְבַד?!

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהֶן מוֹצִיאָם מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהֶן מְבִיאָן לִידֵי פִּיגּוּל;

הָכָא נָמֵי – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהּ מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהּ מְבִיאָה לִידֵי פִּיגּוּל.

אָמַר רַב מָרִי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא – זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹמֵץ, וְנוֹתֵן בִּכְלִי, וְהַמּוֹלִיךְ, וְהַמַּקְטִיר.

בִּשְׁלָמָא קוֹמֵץ – הַיְינוּ שׁוֹחֵט; מוֹלִיךְ – הַיְינוּ מוֹלִיךְ; מַקְטִיר נָמֵי – הַיְינוּ זוֹרֵק; אֶלָּא נוֹתֵן בִּכְלִי מַאי נִיהוּ?

אִילֵּימָא דְּדָמֵי לְקַבָּלָה – מִי דָּמֵי?! הָתָם מִמֵּילָא, הָכָא אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְרָמֵי!

אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא יָהֵיב – עַל כָּרְחֵיהּ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה הִיא; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא עָבֵיד לַהּ – עַל כָּרְחֵיהּ הַיְינוּ הוֹלָכָה.

לָא, לְעוֹלָם דְּדָמֵי לְקַבָּלָה; וּדְקָאָמְרַתְּ: הָכָא מִמֵּילָא, הָתָם אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב – כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי מַתַּן כְּלִי הוּא, מָה לִי מִמֵּילָא מָה לִי קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי – דְּתָנֵי חֲדָא: טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא מְפַגֶּלֶת וְלֹא מִתְפַּגֶּלֶת; מַאי, לָאו תַּנָּאֵי הִיא?

לָא; הָא רַבָּנַן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.

אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי אִירְיָא טְבִילַת אֶצְבַּע? הָאָמַר: