זבחים כ״ב ב

יָצְאוּ מֵי כִיּוֹר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי. אֶלָּא לָאו דִּרְאוּיִין לְמֵי כִיּוֹר? אַלְמָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ!

תַּנָּאֵי הִיא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵי כִיּוֹר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֵי מַעְיָן הֵן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁאָר מֵימוֹת הֵן.

עָרֵל מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי״.

וּמְנָלַן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה? דִּכְתִיב: ״בַּהֲבִיאֲכֶם אֶת בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלֵּל אֶת בֵּיתִי״.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״בֶּן נֵכָר״ – יָכוֹל בֶּן נֵכָר מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֶרֶל לֵב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בֶּן נֵכָר״? שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבְּשָׁמַיִם. וְאֵין לִי אֶלָּא עֶרֶל לֵב; עֶרֶל בָּשָׂר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֶרֶל בָּשָׂר״.

וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״עֶרֶל בָּשָׂר״ – מִשּׁוּם דִּמְאִיס; אֲבָל עֶרֶל לֵב, דְּלָא מְאִיס – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עֶרֶל לֵב – מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם; אֲבָל עֶרֶל בָּשָׂר, דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם – אֵימָא לָא; צְרִיכִי.

טָמֵא פָּסוּל. אָמְרוּ זִקְנֵי דָרוֹם: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טְמֵא שֶׁרֶץ; אֲבָל טְמֵא מֵת – מִתּוֹךְ שֶׁמְּרַצֶּה בְּצִיבּוּר, מְרַצֶּה נָמֵי בְּיָחִיד.

אִי הָכִי, טְמֵא שֶׁרֶץ נָמֵי – לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּמֵא מֵת: מָה טְמֵא מֵת, שֶׁטָּעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – מְרַצֶּה; טְמֵא שֶׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּרַצֶּה?!

קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם: מְכַפְּרִין – כְּמִתְכַּפְּרִין; מָה מִתְכַּפְּרִין – טְמֵא מֵת אִין, טְמֵא שֶׁרֶץ לָא; אַף מְכַפְּרִין – טְמֵא מֵת אִין, טְמֵא שֶׁרֶץ לָא.

מַאי קָסָבְרִי? אִי קָסָבְרִי: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ; אַמַּאי לָא עָבְדִי צִיבּוּר בְּטוּמְאָה? הָא כֹּל שֶׁבְּיָחִיד נִדְחֶה – צִיבּוּר עָבְדִי בְּטוּמְאָה!

אֶלָּא קָסָבְרִי: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ.

אָמַר עוּלָּא, תְּקַע לְהוּ רֵישׁ לָקִישׁ לִדְרוֹמָאֵי: וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה – כֹּחַ מְכַפְּרִין אוֹ כֹחַ מִתְכַּפְּרִין? הֱוֵי אוֹמֵר: כֹּחַ מִתְכַּפְּרִין;

וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּשֶׁרֶץ מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְרַצֶּה; מְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת, שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה?!

קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם: טְמֵא מֵת [נָמֵי] מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו.

וְהָכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וַעֲשֵׂה פֶּסַח בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳״! לְמִצְוָה.

וְהָא כְּתִיב: ״אִישׁ