זבחים ס״ד א

שֶׁאִם הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה – כְּשֵׁירָה; וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ.

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כּוּ׳. חַטַּאת הָעוֹף – הָא דַּאֲמַרַן.

הַגָּשׁוֹת – דִּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״. שְׁיָרֵי הַדָּם – דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״.

מִלְּמַעְלָה: נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רַבָּה בַּמִּזְרָח. מַאי טַעְמָא? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבָה מִבֵּית הַדֶּשֶׁן.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל כֹּהֲנִים – שֶׁאֵין לָךְ קַל בָּעוֹפוֹת יוֹתֵר מִמּוּרְאָה וְנוֹצָה, פְּעָמִים שֶׁהַכֹּהֵן זוֹרְקָן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים אַמָּה.

דִּתְנַן: נָטַל מַחְתָּה שֶׁל כֶּסֶף, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִינָּה אֶת הַגֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיוֹרֵד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה – מַחֲזִיר פָּנָיו כְּלַפֵּי צָפוֹן, וְהוֹלֵךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים – מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מוּרְאָה וְנוֹצָה, וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.

הָנֵי טְפֵי מִתְּלָתִין וְחַד הָוְיָין! מְקוֹם גַּבְרֵי לָא חָשֵׁיב.

כׇּל הָעוֹלִים לְמִזְבֵּחַ, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְסָכִים – שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁנוּ, וְעוֹלַת הָעוֹף – שֶׁמָּא תָּמוּת בֶּעָשָׁן.

וּרְמִינְהוּ: בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מֵאַיִן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית; וְנוֹתְנִין לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ!

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: