זבחים ע״ב א

צְרִיכִי; דְּאִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: לְהֶדְיוֹט, אֲבָל לְגָבוֹהַּ אֵימָא לָא נַפְסְדִינְהוּ לְכוּלְּהוּ;

וְאִי מֵהָכָא, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי קָדָשִׁים – דִּמְאִיס, אֲבָל חוּלִּין דְּלָא מְאִיס – אֵימָא: אִיסּוּרֵי הֲנָאָה (לִיבְטְלֵי) [לִיבְטְלוּ] בְּרוּבָּא; צְרִיכָא.

וְנִיבְטְלוּ בְּרוּבָּא! וְכִי תֵּימָא חֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי – הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: ״כׇּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת״ שָׁנִינוּ;

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת״ שָׁנִינוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דִּתְנַן: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִּילְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם –