תלמוד בבלי
זבחים ע״ח
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם.
נִתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. בְּדַם הַתַּמְצִית – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. אִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן – כָּשֵׁר.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ מַיִם לְתוֹךְ דָּם, אֲבָל נָפַל דָּם לְתוֹךְ מַיִם – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל.
אָמַר רַב פָּפָּא: וּלְעִנְיַן כִּיסּוּי אֵינוֹ כֵּן, לְפִי שֶׁאֵין דִּחוּי בְּמִצְוֹת.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה וַאֲכָלָן – פָּטוּר; אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה מִין עַל חֲבֵירוֹ וִיבַטְּלֶנּוּ.
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ אִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁמַע מִינַּהּ נוֹתֵן טַעַם בְּרוֹב לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה.
מֵתִיב רָבָא: עָשָׂה עִיסָּה מִן חִיטִּין וּמִן אוֹרֶז – אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה. וְאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא אוֹרֶז!
מִדְּרַבָּנַן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח!
אֶלָּא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – בְּטַעְמָא, מִין בְּמִינוֹ – בְּרוּבָּא.
וּנְשַׁעֵר מִין בְּמִינוֹ כְּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! דִּתְנַן: נִתְעָרֵב בְּיַיִן – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. מַאי, לָאו רוֹאִין אוֹתוֹ לַיַּיִן כְּאִילּוּ הוּא מַיִם?
לֹא; רוֹאִין אוֹתוֹ לַדָּם כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. אִי הָכִי, ״בָּטֵל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
וְעוֹד, תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם; אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ – כָּשֵׁר,
וְאִם לָאו – פָּסוּל!
תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: דְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַיִן לָבָן אוֹ חָלָב וְהִטְבִּילוֹ – הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם; אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ – כָּשֵׁר, וְאִם לָאו – פָּסוּל.
וּרְמִינְהִי: דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא רוּקִּין, וְהִטְבִּילוֹ – כְּאִילּוּ לֹא טָבַל.
מֵי רַגְלַיִם, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הֵן מַיִם.
מָלֵא מֵי חַטָּאת – עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת.
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ ״רוֹאִין״ – רַבִּי יְהוּדָה; וְקָתָנֵי דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרוּבָּא!
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא;