זבחים פ״ו א

יָכוֹל יַחְלוֹץ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, וְיַעֲלֶה בָּשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל״. הָא כֵּיצַד? מְחוּבָּרִין – יַעֲלוּ, פֵּירְשׁוּ – אֲפִילּוּ הֵן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יֵרְדוּ.

מַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: פֵּירְשׁוּ יָרְדוּ? רַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ – לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, אֲפִילּוּ פֵּירְשׁוּ.

וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״? לוֹמַר לָךְ: עִיכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי גִּידִין וַעֲצָמוֹת.

רַבִּי אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ – רִיבָּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – מִיעֵט. הָא כֵּיצַד? מְחוּבָּרִין – יַעֲלוּ, פֵּירְשׁוּ – אֲפִילּוּ הֵן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יֵרְדוּ.

פֵּירְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ [וְכוּ׳]. אָמַר רַבִּי זֵירָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּירְשׁוּ כְּלַפֵּי מַטָּה, אֲבָל כְּלַפֵּי מַעְלָה – קָרוֹבֵי הוּא דְּאַקְרִיבוּ לְעִיכּוּל. וַאֲפִילּוּ פֵּירְשׁוּ?!

אָמַר רַבָּה, הָכִי קָאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּירְשׁוּ לְאַחַר זְרִיקָה, אֲבָל פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם זְרִיקָה – אֲתַאי זְרִיקָה וּשְׁרִיתִינְהוּ, אֲפִילּוּ לְמֶעְבַּד מִינַּיְיהוּ (קתא) [קַתָּתָא] דְּסַכִּינֵי.

סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר ״לוֹ יִהְיֶה״ בְּעוֹלָה, וְנֶאֱמַר ״לוֹ יִהְיֶה״ בְּאָשָׁם; מָה אָשָׁם – עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף עוֹלָה – (עצמות) [עַצְמוֹתֶיהָ] מוּתָּרִין.

מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָשָׁם, שֶׁכֵּן בְּשָׂרוֹ מוּתָּר! ״לוֹ יִהְיֶה״ יַתִּירָא כְּתִיב.

מֵתִיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: עַצְמוֹת קָדָשִׁים, לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן,

לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. וְשֶׁל עוֹלָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן לְעוֹלָם!

אֵימָא: וְשֶׁל עוֹלָה, פֵּירְשׁוּ לִפְנֵי זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, לְאַחַר זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן לְעוֹלָם.

וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר; דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פֵּירְשׁוּ לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶם, לְאַחַר זְרִיקָה – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.

מַתְנִי׳ וְכוּלָּן שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחְזִיר, וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר. אֵיבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ קוֹדֶם חֲצוֹת – יַחְזִיר, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן; לְאַחַר חֲצוֹת – לֹא יַחְזִיר, וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶם.

כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ, כָּךְ הַכֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶן, כָּךְ הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין.

גְּמָ׳ הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאִית בְּהוּ מַמָּשׁ – אֲפִילּוּ לְאַחַר חֲצוֹת נָמֵי! אִי דְּלֵית בְּהוּ מַמָּשׁ – אֲפִילּוּ קוֹדֶם חֲצוֹת נָמֵי לָא! לָא צְרִיכָא,