חובות הלבבות, שער עבודת האלוקים ז׳

וּמָה שֶׁשָּׁאַלְתָּ עַל הַמְּעוּטָה שֶׁבַּעֲבוֹדוֹת הָאֱלֹהִים שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפָחוֹת מִמֶּנָּה וְתִתְחַיֵּב לוֹ בָּהּ הַתְמָדַת טוֹבָתוֹ עָלָיו הֵם י׳ עִנְיָנִים:

מֵהֶם שֶׁלֹּא יְשִׂימֶנָּה סִבָּה לְהַמְרוֹתוֹ (ס״א שלא ישימה סיבה ועילה לחטאתיו ולהכעיס בוראו כי מרוב עסקיו ברבות הטובה לו יתרשל בשבח ובהודאה ובעבודה).

וּמֵהֶם שֶׁיַּזְכִּיר טוֹבוֹת הָאֱלֹהִים בִּלְשׁוֹנוֹ תָּמִיד וְיַרְבֶּה לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ בְּלִבּוֹ עָלֶיהָ וּבַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו.

וּמֵהֶם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נְמִבְזָה וּמְעוּטָה בְּעֵינָיו.

וּמֵהֶם שֶׁלֹּא יִתְלֶהָ בְּזוּלָתוֹ אִם תִּהְיֶה ע״י אֶמְצָעִי שֶׁיּוֹדֶה הָאֶמְצָעִי וְיִתְעַלֵּם מֵהוֹדוֹת הַבּוֹרֵא עָלֶיהָ.

וּמֵהֶם שֶׁלֹּא יִתְפָּאֵר בָּהּ וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי בְּכֹחוֹ לְקָחָהּ וּבְחָכְמָתוֹ בְּמָה שֶׁהוּא רָאוּי לָהּ.

וּמֵהֶם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁיַּתְמִידָהּ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּהּ וְשֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ אִם יִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה.

וּמֵהֶם שֶׁלֹּא יִבְזֶה מִי שֶׁחָסֵר הַטּוֹבָה הַהִיא וְיִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ טוֹב מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְשֶׁמָּא הָאֱלֹהִים מְנַסֶּה אוֹתוֹ בָּהּ לְהַרְאוֹת מָה שֶׁנִּסְתָּר בּוֹ מֵרֹעַ הַמַּצְפּוּן וְתַשִּׁיאֵהוּ הַטּוֹבָה וְיִהְיֶה כָּל חֲסַר טוֹב טוֹב מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

וּמֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם הָאֱלֹהִים בְּכַוָּנָתוֹ וּבְהִכָּנְעוֹ וְאִם לֹא יוֹסִיף בְּמַעֲשֵׂהוּ עַל מַה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה וְלֹא הוֹסִיף בְּהוֹדָאָה וּבְשֶׁבַח יַתְמִיד עַל מָה שֶׁהָיָה בּוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל לְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ לֵאלֹהִים וְאַל תִּהְיֶה הַטּוֹבָה גּוֹרֶמֶת לְקַצֵּר מִמַּעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן וְלִטְרֹד אוֹתוֹ מֵהוֹסִיף בְּכַוָּנָתוֹ לֵאלֹהִים.

וּמֵהֶם לִהְיוֹת עֵינוֹ תָּמִיד עַל מִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּרוֹב הַטּוֹבוֹת לֹא עַל מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְכֵן רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת עֵינוֹ תָּמִיד עַל מִי שֶׁהוּא מַרְבֶּה בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת אֶל מַעֲלָתוֹ וְאַל יַבִּיט לְמִי שֶׁהוּא מְמַעֵט בָּהּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְיִתְגָּאֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ וְיִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ.

וּמֵהֶם שֶׁלֹּא יַשִּׁיאֵהוּ אֹרֶךְ סֵתֶר הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה עָלָיו וְאֹרֶךְ אַפָּיו לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ מִקִּצְפּוֹ וְיַמְרֶה אוֹתוֹ.

כִּי כָל מַה שֶׁהִגִּיעוּ דִּבְרֵיהֶם אֵלֵינוּ מִן הַקַּדְמוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וְרָאִינוּ מִן הַנִּמְצָאִים עִמָּנוּ שֶׁהֵטִיב לָהֶם הָאֱלֹהִים בְּמִינֵי הַטּוֹבוֹת וְנָטוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים אֶל הַמְרוֹתוֹ לֹא נִכְשְׁלוּ אֶלָּא בְּמָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לָךְ וְזֶה גָּלוּי וּמְפֻרְסָם בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים ע״ה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְהֵם כָּל מַפְסִידֵי הַשַּׁעַר הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה אֲשֶׁר כַּוָּנָתֵנוּ בּוֹ בֵּאוּר חִיּוּב קַבָּלַת עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים.

וּמִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהוֹסִיף בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים בִּרְבוֹת טוֹבוֹתָיו וְיוּכַל לְקַבֵּל מָה שֶׁזָּכַרְתִּי לש״ש יִהְיֶה רָאוּי לְהַתְמָדַת הַטּוֹבָה לוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ וְאִם יְסִירֶנָּה מִמֶּנּוּ יִהְיֶה לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים אוֹ לִמְחוֹת בָּזֶה עָוֹן שֶׁקָּדַם לוֹ אוֹ לְשַׁלֵּם לוֹ בעוה״ב תְּמוּרָתָהּ מָה שֶׁהוּא גָּדוֹל וְיָקָר מִמֶּנָּה וְעוֹדֵף עָלֶיהָ הַרְבֵּה: